*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בפרשתנו (יח, יד) מופיעה המצווה לשמור על המקדש: "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד".
לעתיד-לבוא, יתבטל הרוע מהעולם ולא יהיה בו מקום לתופעות שליליות ואם-כן, נשאלת השאלה: האם נצטרך אז להציב 'שומרים' שישמרו על המקדש?
תשובה:
הרמב"ם (הל' בית הבחירה רפ"ח) אומר, שמצוות שמירת המקדש היא (גם) משום כבוד המקדש, כארמון המוקף בשומרים שהשמירה מוסיפה בכבודו.
שמירה מסוג חיובי זה בוודאי תתקיים גם לעתיד-לבוא.
'שמירת המקדש' נועדה גם למנוע כניסת זרים, שאינם כֹהנים, למקדש (במקומות האסורים עליהם) וגם היא 'שייכת' במובן רוחני בזמן הגאולה:
השאיפה 'להיכנס' ולהתקרב להשם 'עד הסוף' היא תכונה רצויה ואפילו מיוחדת וכמעלת נדב ואביהוא שהתקרבו להשם, עד שנפשם יצאה מגופם ועלתה למעלה.
אך, התורה מגבילה ומצווה להציב 'שמירה', שלא להגיע לנקודת התקרבות שממנה לא חוזרים... כי ה'תכלית' היא לעבוד את השם גם עם הגוף.
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 320
אשכול 37734