החזון המשיחי והתיקון השלם של הבריאה מעסיק רבות את המחשבה היהודית לדורותיה. על פי בקשתך, נפרש במאמר זה את הרעיון העמוק לפיו תיקון העולם יעבור דרך ביטול "זוהמת הנחש" באמצעות קיום ברית מילה לכלל האנושות. פעולה זו, בראי המקורות, עתידה לבטל את קללות האדם הראשון, להשיב את העולם למצבו הקדמון לפני חטא עץ הדעת, ולהוביל לעידן של חירות מוחלטת שבו תתבטל "אימת מלכות" ומציאות האיסורים.
## שורש הקלקול: חטא עץ הדעת וזוהמת הנחש
על פי התלמוד הבבלי (מסכת שבת קמו, ע"א), החטא הקדמון לא היה רק עבירה על ציווי, אלא פגם שורשי בטבע האנושי: **"בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא"**. אותו "נחש קדמוני", המייצג בתורת הסוד את יצר הרע וכוחות הטומאה (הקליפות), החדיר אל תוך המין האנושי "זוהמה" – טבע אנוכי, יצרי וחומרי שמסתיר את האור האלוקי.
כתוצאה מזוהמה זו, ירדו לעולם הקללות המפורסמות בספר בראשית (פרק ג'):
* **לאדם:** "בזעת אפך תאכל לחם", קוץ ודרדר, וקללת המוות ("כי עפר אתה ואל עפר תשוב").
* **לחוה:** "בעצב תלדי בנים".
* **לנחש:** ארור מכל החיה, וזחילה על הגחון.
המציאות כולה נפלה מעולם של "עץ החיים" – עולם של אחדות וטוב מוחלט, אל עולם של "עץ הדעת טוב ורע" – עולם של דואליות, פירוד, ספק ומאבק תמידי.
## ברית המילה: חיתוך הקליפה והסרת הזוהמה
בתורת הקבלה והזֹהר, ברית המילה אינה רק אקט סמלי, אלא פעולה רוחנית אקטיבית של הסרת כוחות הטומאה. ה"עורלה" (העור המיותר המוסר בברית) מזוהה באופן ישיר עם הקליפות ועם אותה "זוהמת הנחש".
בספר הזוהר (חלק א', דף צג ע"א) מוסבר שהעורלה היא החלק הניתן ל"סטרא אחרא" (הצד האחר, כוחות הטומאה) כדי להפרידו מהקדושה. על ידי ביצוע ברית המילה כהלכתה (מילה ופריעה), מתבצעת כריתה פיזית ורוחנית של האחיזה שיש לזוהמת הנחש בגוף האדם.
כאשר חזון זה מתרחב וכל זכרי האנושות נכנסים בברית זו לפי תורת ישראל, הרי שהמשמעות הקוסמית היא עקירה מוחלטת וסופית של העורלה מהאנושות כולה. הפעולה הקולקטיבית הזו שומטת את הקרקע מתחת לרגלי הסטרא אחרא. בהיעדר עורלה – אין לזוהמת הנחש במה להיאחז, והיא כלה מן העולם.
## ביטול הקללות והחזרה לגן עדן
ברגע שסיבת הקלקול (זוהמת הנחש) בטלה מן העולם, הרי שהתוצאות (הקללות) מתבטלות מאליהן, כפי שמתואר בנבואות הנחמה בתנ"ך ובמדרשי חז"ל:
1. **ביטול המוות:** מקור המוות הוא בחטא הקדמון. בהסרת הזוהמה מתקיים הפסוק מישעיהו (כה, ח): **"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים"**.
2. **ביטול קללת הפרנסה והחזרה לשפע:** המדרש (תורת כהנים, בחוקותי) מתאר כי לעתיד לבוא "עתידה ארץ ישראל שתוציא פטיות (מאפים) וכלי מילת", ועצי סרק יוציאו פירות. קללת "בזעת אפך" תתבטל, והעולם יחזור למצב של גן עדן שבו השפע מצוי בשלמות וללא טורח.
3. **ביטול קללת האישה:** כפי שמובא בתורת החסידות (וראה בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן), הלידה העתידית תהיה ללא צער וללא כאב, אלא בשמחה והתרחבות הדעת, כפי שהיה בתוכנית המקורית לפני החטא.
4. **תיקון הנחש:** הנחש עצמו יתוקן. המדרש (בראשית רבה כ, ה) רומז שאפילו הנחש יחזור להיות שמשו של האדם, והרע שבו יזדכך או יבוטל לחלוטין.
## ביטול "אימת מלכות" ועידן של "הכל מותר"
השלב העמוק ביותר בתהליך זה הוא המעבר לעולם שבו אין שלטון חיצוני ואין חוקים מגבילים. המשנה במסכת אבות (פ"ג מ"ב) אומרת: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". כלומר, "אימת מלכות" (חוק, משטרה, ממשלה) וכן מערכת המצוות המגבילות, נחוצות כיום רק בגלל קיומו של יצר הרע וזוהמת הנחש שגורמים לאדם להשחית.
אך כאשר הזוהמה מבוטלת מכל האנושות, יתקיים מאמר התלמוד (סוכה נב, ע"א): **"לעתיד לבוא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו"**.
מכיוון שאין יצר הרע, אין צורך ב"אימת מלכות" שתעשה סדר, כי הסדר והשלום יהיו טבעיים (כמאמר הנביא: "וגר זאב עם כבש"). יתרה מכך, מציאות זו מובילה למושג העמוק בחז"ל של **"מצוות בטלות לעתיד לבוא"** (מסכת נדה סא, ע"ב).
בתורת החסידות (ובפרט בספר התניא, אגרת הקודש כ"ו), מוסבר שכיום אנו נמצאים בעולם המנוהל על ידי "עץ הדעת טוב ורע" – ולכן התורה מלאה בהגדרות של "אסור" (קשור וכלוא בידי כוחות הטומאה) ו"מותר" (משוחרר). אך כאשר הזוהמה מתבטלת, העולם עולה למדרגת "עץ החיים".
בעץ החיים אין תערובת של רע. לכן, המושג "אסור" מאבד את משמעותו. הכל הופך ל"מותר" – לא במובן של אנרכיה חלילה, אלא במובן ש**כל המציאות מזוככת לחלוטין**. האדם לא ירצה לעשות רע, והחומר עצמו יעלה למדרגה שבה הוא כולו אור וקדושה. כפי שאמרו במדרש (תהלים קמו) שהקב"ה עתיד להתיר את האסורים – ואפילו חיות טמאות (כמו החזיר, שנקרא כך כי עתיד "לחזור" ולהיות טהור לפי חלק מהפירושים) ישנו את טבען ויהיו מותרות.
## סיכום
כאשר מצרפים את המקורות יחדיו, עולה תמונה מרהיבה של גאולה שלמה: הכניסה האוניברסלית בברית המילה – החותם האלוהי בגוף – מסירה את המסך הפיזי והרוחני של עורלת הלב וזוהמת הנחש. פעולה זו גוררת אחריה תגובת שרשרת קוסמית המוחקת את קללות אדם הראשון, מחזירה את העולם לשלמותו בגן עדן, ומעלה את האנושות לעידן של עץ החיים. בעידן זה, אימת המלכות החיצונית מתייתרת, והמושגים "אסור" ו"מותר" נמוגים, שכן הטבע עצמו, רצון האדם ורצון האל – הופכים כולם לאחדות מוחלטת וטהורה.
אשכול 37741