בס"ד
חיזוק יומי - כה' סיוון
הכישרונות שניתנו לך הם לא רק בשבילך
הרב מרדכי אליהו שימש כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. יום אחד הגיע לדין תורה מקרה: עיריית ירושלים החליטה לפטר מנקה רחובות קשיש שעבד בשירותה במשך עשרות שנים.
הקשיש היה קשה יום, והעירייה סירבה לשלם לו את פיצויי הפיטורין המלאים שהגיעו לו, בטענה משפטית.
במהלך הדיון, עורכי הדין המשומנים של העירייה הציגו טיעונים משפטיים. מנגד, מנקה הרחובות הזקן עמד חסר אונים. הוא לא ידע שפה משפטית, קולו רעד והוא רק בכה ואמר: "עבדתי קשה כל חיי, עכשיו זורקים אותי לרחוב בלי כלום".
הדיינים האחרים בבית הדין נטו לקבל את עמדת העירייה, שכן מבחינה יבשה החוק היה לצדם. אולם הרב מרדכי אליהו ביקש הפסקה קצרה בדיון ויצא ללשכתו.
כעבור מספר דקות חזר הרב לאולם כשהוא מחזיק בידו ספר הלכה ישן וגדול. הוא פתח אותו ואמר בקול תקיף: "מצאתי פסק הלכה מפורש שמחייב אתכם לשלם לקשיש את כל פיצוייו עד הפרוטה האחרונה. על פי דין תורה, כאשר אדם מנקה את רחובות העיר, הוא אינו נחשב רק כעובד רגיל של העירייה, הוא שותף בשמירה על בריאותם ורווחתם של כל תושבי העיר, ולכן מעמדו מוגן בהלכה בצורה מיוחדת".
עורכי הדין של העירייה, שהופתעו מהבקיאות ומכובד המשקל של הטיעון, הבינו שאין להם סיכוי מול הפסק של הרב. הם נאלצו להיכנע, וחתמו במקום על הסכם פשרה שבו התחייבו לשלם לקשיש את כל כספו.
הזקן פרץ בבכי של שמחה, נישק את ידו של הרב ויצא מהאולם בראש מורם.
לאחר שהסתיים הדיון ניגש אחד הדיינים אל הרב מרדכי אליהו ושאל אותו בפליאה: "כבוד הרב, היכן מצאת בספר מקור הלכתי כל כך מדויק על מנקה רחובות בזמן הזה?"
חייך הרב ואמר לו: "האמת היא שלא היה שם פסק מפורש על מנקה רחובות. אבל ראיתי את הדמעות של היהודי המבוגר הזה, וידעתי שהתורה שלנו היא תורת חיים שיש בה צדק ורחמים. פשוט הפכתי בדעתי בתוך עקרונות ההלכה הקיימים על דיני פועלים, עד שחיברתי את הטיעונים יחד. התורה לא יכולה לתת יד למצב שבו אדם ששירת את הציבור כל חייו ייזרק לחרפת רעב".
התורה שלנו היא תורת חיים וחסד, המטרה העליונה שלה היא לעשות צדק וחסד בעולם, ותפקידו של כל אדם הוא למצוא את הדרך לעזור לחלש במסגרת החוק.
חובתנו החברתית והמוסרית היא להיות לפה עבור מי שאינו יכול להשמיע את קולו.
לעיתים אנו מודדים אנשים לפי ההישגים או המעמד שלהם.
הגדולה של האדם היא היכולות שלו ליצור רגישות כלפי האחרים. החכמה שלו צריכה לעניק לו את הכלים "לרדת" אל העם, להקשיב בגובה העיניים ולתת לשני להרגיש שהוא מרכז העולם באותו הרגע.
כשאנחנו פוגשים אדם במצוקה, או כזה שזקוק לתשומת לב, המבחן שלנו הוא לא לפתור אותו בתשובה קצרה, אלא להעניק לו את התחושה שהנוכחות שלו והשאלות שלו חשובות.
הכישרונות שניתנו לך הם לא רק בשבילך, אלא לכלל העולם, כדי שתוכל לעזור לחלשים ולשנות את המציאות לטובה.
כבוד האדם ועשיית הצדק קודמים לכל מניע אישי. קול התורה, המצוות שבין אדם לחברו, האנושיות בכלל, קוראים לכל אחד מאיתנו להיות קצת יותר קשוב, קצת יותר מכיל והרבה יותר רגיש לסביבה שלו...
כמו שאמר הרב מרדכי אליהו: "כשם שאדם צריך להיזהר בכבוד המקום, כך צריך להיזהר בכבוד הבריות, שכולן נבראו בצלם אלוקים..." ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
אשכול 37744