*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
בפרשתנו, מסופר על תפקידי הכוהנים והלויים בשמירת המקדש, ועל ה'מתנות' שהוענקו להם.
האריז"ל ('שער הפסוקים' יחזקאל מד, טו) כותב, שלעתיד-לבוא, הכוהנים יהיו לויים והלויים יהיו כוהנים, והם יתחלפו בתפקידיהם.
על דברים אלו, מתעוררת שאלה עצומה: הלא, התורה היא נצחית ובלתי-משתנית, וכיצד ייתכן שהכוהן והלוי ישנו את תפקידם?
התשובה לכך טמונה בדברי אדמו"ר הזקן בספר התניא (פרק נ'), "שֶׁהַלְוִיִּים שֶׁל *עַכְשָׁו* יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֶעָתִיד". כלומר, נשמות הלויים שנולדו *עכשיו* לאב לוי, ייוולדו לעתיד לאב כוהן ולכן, גם מבחינה הלכתית הם יהיו כוהנים [וכן להיפך].
ביאור הדברים: החילוק בין הכוהנים ללויים אינו רק בייחוסם, אלא גם בסוג נשמתם, הכוהנים הם בדרגת ה'חסד' והלויים ב'גבורה'.
כיום, דרגת ה'חסד' הינה נעלית מ'גבורה', אך לעתיד, ה'גבורה' תתעלה על ה'חסד' ולכן, 'יסבב' השם שתפקיד הכהונה הבכיר יינתן לנשמות הלויים, על-ידי שייוולדו לכוהנים.
מקור: ע"פ לקוטי שיחות חל"ד ע' 310 ואילך; שיעורים בספר התניא פרק נ, הע' 14 (במהדורת לה"ק)
אשכול 37765