ערכתי לאחרונה בתאריך 25.08.26 בשעה 08:47 בברכה, גבעתי
בתורה כתוב שלש פעמים לא תבשל גדי בחלב אימו. ומכאן למדים על שלשה איסורים א. איסור בישול ב. איסור אכילה ג. איסור הנאה .
מדוע כתוב האיסור "לא תבשל" שלש פעמים ,ולא רשום במפורש כל אחד מהאיסורים?
כונן
24.08.2608:50
1. ישר כח על הדברים אחי היקרבתגובה להודעה מספר 0
דרך התורה לקצר – במקום לכתוב שלושה פסוקים נפרדים, כתבה התורה לשון אחת שלוש פעמים, וחז"ל קיבלו במסורת לדרוש כל חזרה לאיסור נוסף. ללמד שהאיסורים קשורים זה בזה – כולם נובעים מאותו מעשה של עירוב בשר וחלב. מסירת התורה שבעל פה – התורה שבכתב ניתנה יחד עם התורה שבעל פה, וחלק מהפרטים נמסרו לחז"ל לדרוש ולבאר.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.08.2619:51
2. ביאור הרבי שמובא בספר 'שי למורא'בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
העורך
26.08.2616:30
3. שאלה נפלאהבתגובה להודעה מספר 0
יש כמובן תשובות הלכתיות מתוך הסוגיות במסכת פסחים וחולין ברצוני להציע כיוון מחשבתי, כי נראה לי שזו הסיבה העיקרית מדוע נכתב כן.
במהלך שנות לימודי, אני רואה יותר ויותר שהמצוות כתובות בתורה באופן שאפשר לעמוד על מהותן ושורשן מתוך הפסוקים עצמם. זה כמובן נוגע בסוגיה של טעמי המצוות, ואני מחויב לנקוט בגישה של הרמב"ם שראוי ללמוד ולהתבונן בטעמי המצוות (סוף הלכות מעילה וסוף הלכות תמורה).
ולדוגמא במצוה הזו, אם רק נקשיב למילים עצמן "לא תבשל גדי בחלב אמו", מה משמעות המצוה הזו? אני רוצה לאכול גדי. מעולה! תאכל גדי. שחטתי אותו. עכשיו אני מחפש לבשל אותו. לא לצלות, אלא לבשל. בישול דורש הרבה מים, ובזמנם מים היה מוצר לא כזה זול. צריך ללכת לבאר, לדלות, לסחוב. במקום זאת, אני יכול ללכת לאמא, ולשאוב ממנה את החלב שעכשיו מיותר כי הרגתי לה את הגדי. רעיון מעולה!
אומרת התורה: לא! תעצור! הרצחת וגם ירשת?! אתה כל כך אדיש כלפי האמא הזו שאחרי שהרגת לה את הילד אתה הולך לסחוט ממנה את החלב כדי לבשל אותו ולאכול אותו? החלב הזה הוא מקור החיים של הילד הזה שהאמא מייצרת עבורו מתוך רחמים. אתה רוצה לקחת את הרחמים האלה ולנצל אותם להמשך תועלתך האישית? אל תעשה את זה. תכיר בזה שעשית פה מעשה קשה, ולפחות תכבד את ההורות של האמא הזו.
עכשיו באים חז"ל ואומרים: התורה חזרה על האיסור הזה שלוש פעמים. היא רוצה שתיזהר ממנו מאוד! האחד לאיסור בישול, האחד לאיסור אכילה, ששני אלה הולכים יחד. כל הבישול הוא לצורך אכילה, וכאשר התורה אסרה בישול כוונתה לאסור את תחילת הכנת הסעודה. אבל יש גם פעם שלישית. ומכאן לומדים שצריך להרחיק את זה יותר, ולאסור אפילו הנאה. כל ניצול ותועלת מהתנהגות לא מוסרית זו. לאחר מכן, באו חז"ל והוסיפו הרחקות, כי אנו רואים כמה התורה מחמירה באיסור הזה. ומכאן הגיע המטבח היהודי שעיקרו מבוסס על הפסוק הזה. וכל זה כדי ללמד אותנו ולהרחיק ממנו התנהגויות לא מוסריות. ולכן בוודאי ראוי ללמוד ולהתבונן בטעמי המצוות, ולהבין להיכן המצוות מכוונות אותנו.
התורה אכן התירה לבני אדם לאכול בעלי חיים, ויש לכך סיבה וצורך, אבל צריך להכיר שיש בזה ממד מסוים של התנהגות אנטי מוסרית, ולכן התורה מגבילה ומלמדת שלא להיגרר רחוק מדי.
אפשרויות ניהול
סטטיסטיקאי
30.08.2603:48
5. כתבת יפה מאוד, בהתבסס על הרמב''ן והראי''ה קוק, לא באתי לחלוק עליך אלא להוסיף.בתגובה להודעה מספר 3
אפשרויות ניהול
סטטיסטיקאי
30.08.2603:38
4. זה היה מנהג של עובדי עבודה זרהבתגובה להודעה מספר 0