*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
ממכתב כללי מהרבי מליובאוויטש אל "בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו" לקראת השנה החדשה:
חודש אלול הוא, כידוע, חודש של חשבון-צדק על השנה החולפת ויחד עם זה, חודש הכנה לשנה החדשה - דבר שהוא (-ההכנה) מתכליתו ומטרתו של חשבון-הצדק האמור: לא רק לתקן ולהשלים את מה שחסר, כי אם גם לדעת ולהחליט בתוקף הראוי, לגבי ההתנהגות היום-יומית במשך כל השנה, דבר שיעשה את השנה החדשה לשנה טובה ומתוקה ברוחניות ולכן, תהיה זו שנה טובה ומתוקה בגשמיות.
בתוך חודש אלול עצמו - בא היום ח"י אלול [-יום הולדת שני המאורות הגדולים, מורנו הבעל שם טוב מייסד החסידות ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד] ומביא אתו תזכורת מיוחדת, עידוד וגם פניה ושינוי בקשר לשני הענינים, של חשבון ושל הכנה: יום זה, ח"י אלול, הוא תחלתם של 12 הימים האחרונים של השנה ולכן, צריך החשבון להיות פנימי יותר ולהקיף את כל חדשי השנה - *יום לחודש*.
"חי אלול" הוא גם, לפי הסברם של רבותינו נשיאינו, היום שצריך להכניס חיות, חיוניות, בעבודה הנפשית של חודש אלול על כל פרטיה ובכלל - בענינים של חשבון והכנה.
לכאורה: מה שייך "חיוניות" בענין כמו חשבון צדק, הקשור עם עובדות "יבשות"?
ברם, ידועה ההוראה, שכשם שאין לאדם לשכוח את חסרונותיו כדי לתקנם ובשלימות, כן אין לו לשכוח את מעלותיו, על־מנת לנצלן במלוא המידה.
וכדי שהדברים ייעשו "כדבעי ליה למיעבד" - במדה האפשרית המירבית - עליהם להיעשות בחיוניות אמיתית.
חשבון-צדק של חסרונות עלול, לפעמים, להביא לרפיון, או, יותר מזה, לידי יאוש. חשבון צדק של מעלות עלול להביא לשביעת-רצון עצמית ולמסקנה וכאילו הגיע למצב של השלימות שלו.
אך סימן לחיוניות ותוצאה שלה היא: צמיחה, ולא צמיחה של סוג ה"צומח", שהיא בו במקום (ובמצב), כי אם, של "חי" - מעבר אל מקום טוב יותר מן המקום בו הוא נמצא עד עתה ולא רק שיחליף את מקומו, כי אם גם שהצמיחה תתבטא בתמורות בו עצמו, שיחליף את טבעו, הרגליו ואת כל מהותו, מטוב לטוב יותר וטוב עוד יותר - חיוניות אמיתית של יהודי שנצטוה "לשנות טבע מידותיו".
...וכפי שאנו רואים במוחש, כל דבר הנעשה בחיוניות, מגיע לתוצאות ביותר הצלחה וביתר שלימות. וכן - דבר שאינו חשוב פחות - פעולה כזאת עושה את הרושם הראוי על אחרים, כדי שיימשכו לאותה אווירה ורוח, שכן, ההשפעה הטובה ביותר היא הדוגמא *החיה*.
ויהי רצון, שכל אחד ואחת ינצלו את ההזדמנות הגדולה של הימים האחרונים של השנה ולאחר מכו, בכל ימי השנה הבאה - בחיוניות אמיתית במלוא המידה, כאמור לעיל.
ודבר זה יביא לכל אחד ואחת, בתוככי כלל ישראל, כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, לחיים טובים ולשלום, עד לביאת משיח צדקנו, כשתקויים ההבטחה האלוקית: תרוממנה קרנות צדיק, בקרוב ממש.
בכבוד ובברכה
מקור: אגרות קודש חל"א ע' ש ואילך, תרגום
אשכול 38410