שיעורים: חומש: האזינו, שביעי עם פירש"י. תהלים: יח-כב, צד-צו. תניא: אך נשמת ... ־260־ בבי"ע.
מתחילין מזמור לדוד ולא לכו נרננה וכן בכל שבת מוציו"ט [מוצאי יום טוב] הפטורה: שובה - יכשלו בם. מי אל כמוך - מימי קדם.
ביחידות הצ"צ [הצמח צדק] אצל רבינו הזקן ב' תצא בששי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ [שבת פרשת] תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי [הרב המגיד ממעזריטש] - תורה והתחלתה ושבת עד הוי' אלקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר הוי', שהוא למעלה מהעולמות, יהי'[ה] אלקיך, אלקים בגימטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ [הרב הצדיק] ר' משולם זוסיא מאניפאלי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה ר"ת [ראשי תיבות]: ת, תמים תהיה עם הוי' אלקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד. ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם ה' אלקיך. כשסיפר לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] את הנ"ל [הנזכר לעיל], סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכח אל הפועל ע"י [על ידי] עבודת התפלה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - ג תשרי (צום גדליה)
*צום גדליה הינו צום שנדחה - ידחה לגמרי בימות המשיח*
"בנוגע לצום גדליה יש דעות שנהרג בראש השנה, וכיון שאסור להתענות בראש השנה (מצווה לאכול ולשמוח בראש השנה), דחו הצום לשלישי בתשרי.
ועל-פי מאמר-רבותינו-ז"ל בנוגע לתשעה באב שחל להיות בשבת - ש"רבי(יהודה הנשיא) ביקש לעקור תשעה באב"(של אותה שנה שחל בשבת-שאז דוחים הצום), דכיון ש"דחינוהו לאחר השבת אמר רבי הואיל ונדחה ידחה" - מובן,
שבצום גדליה שנקבע מעיקרו באופן של דחיה, מודגשת יותר הנתינת כח לעקירת הצום לגמרי, בימות המשיח, ש(אז) יבטלו הצומות ויהפכו לימים טובים ומועדים."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, ספר השיחות ה'תנש"א חלק א' עמ' 21 ואילך) להצטרפות ולתרומות - שלח וואטסאפ ל - 0587703080
לאחר עבודתם של ישראל בתקיעת שופר, ובפרט בשני הימים של ראש השנה, מקיים הקב"ה את הבטחתו: 'והיה ביום ההוא, יתקע בשופר גדול'. ולא רק בלשון עתיד, אלא בלשון הווה, ועד בלשון עבר. שכבר היתה התקיעה בשופר גדול, ותיכף ומיד 'נפטרין לבתיהם לשלום' - לבית האמיתי של כל אחד ואחת מישראל: בית המקדש השלישי. ובבית המקדש עצמו - בכל שלוש הקדושות שבו, ובפרט בקודש הקדשים.
*משיח נאו!* *גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות*
שליטא
15.09.2620:56
1. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ד תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כג-כח, צז-צט. תניא: אמנם ... ־קלא־ והלידה.
צום גדליה נדחה (באותה שנה). אבינו מלכנו. סליחות.
קיצור ביאור אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] באופן הא': ת, תמים תהיה עם ה"א [הוי' אלקיך], עבודת התשובה הבאה ע"י [על ידי] התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט [="רצינות"] - כאמור באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך. י
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - ד תשרי
*אופן העבודה להבאת הגאולה: מתוך קבלת עול*
"ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" (זכריה יד, ד).
"שמן" רומז לחכמה - היא עבודת ה' שנעשית מתוך הבנה וטוב טעם (עבודה שכלית), ואילו "רגל" רומז לעבודה ה' שנעשית מתוך קבלת עול.
וזאת מלמדנו הפסוק אשר ה"רגל" היא מעל ה"שמן"( ועמדו רגליו... על.. הזיתים)
כי עבודת ה' שנעשית בקבלת עול נעלית מעבודת ה' הנעשית באופן שכלי בטעם ודעת. "
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - לקו"ש חלק א' עמ' 103)
*מרגישים גאולה:* אם יבוא משיח צדקנו בעשרת ימי תשובה, יתכן שיאכלו וישתו ביום הכיפורים - שהרי הוא יחול בתוך שבעת ימי חנוכת בית המקדש השלישי. גם בית המקדש הראשון, בימיו של שלמה המלך, נחנך בשמיני בתשרי, ובאותה שנה אכלו ושתו ביום הכיפורים! ועל אחת כמה וכמה, בבית המקדש השלישי שנאמר עליו: גדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון, מן הראשון. גדול בבנין ובשנים, וגם בחנוכת הבית.
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: כט-לד, ק-קב. תניא: ובזה יובן ... ־קלא־ וכדלקמן.
קיצור ביאור באופן הב': ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד, הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז [על ידי זה] אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההוי' של העולם ומלואו.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - ה תשרי
*על-ידי עבודת התשובה- מגיעים לגאולה שבאין ערוך*
"ענייני התורה ומצוותיה מצד עצמם וכפי שניתנו למטה, הרי הם באופן של מדידה והגבלה.
אמנם אצל בעלי תשובה ישנו עניין מיוחד – יציאה ממדידות והגבלות. עבודתו של בעל תשובה היא באופן שפורש מכל העניינים שלפני זה ומשנה את עצמו שלא בערך כלל, וכיון שעבודתו של בעל תשובה היא באופן של אין ערוך – מגיע לו בשכרו שיוציאו אותו ממדידה והגבלה.
וזהו גם מה שכתב הרמב"ם בנוגע לגאולה העתידה – "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין":
אילו היתה הגאולה באה על-ידי עבודה שהיא באופן של הליכה מדרגא לדרגא, אזי היתה גם הגאולה באופן מדרגא לדרגא. אבל,
כיון שהגאולה באה על-ידי זה שישראל עושין תשובה, שעצם ענינה הוא מן הקצה אל הקצה לכן תהיה גם הגאולה באופן כזה – ש"מיד הן נגאלין" - מחושך כפול ומכופל של גלות וירידה – לגאולה שהיא בעילוי שלא בערך לגבי כל הגאולות שהיו עד עתה."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, תורת מנחם תש"כ כרך כז, עמ' 40-42)
*מרגישים גאולה:* מתקרבים עתה ליום הכיפורים. כשבנו את בית המקדש הראשון אמר הקב"ה שכיון שנבנה בית המקדש, יחליפו את התענית דיום הכיפורים בסעודה. ובאותו יום כיפור חגגו בסעודה גדולה, יותר מאשר סעודת שלמה בשעתו. שכן תהיה לנו, ובפרט ע"י אחדות ישראל שאז בטלה סיבת הגלות ומיד באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו וישנו תיכף ומיד בית המקדש השלישי. _(שיחת ז' תשרי ה'תשנ"ב)_ *משיח נאו!* *גמר חתימה טובה, לשנה טובה, מתוקה וגאולתית!*
אפשרויות ניהול
שליטא
17.09.2620:13
3. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ו תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שלישי עם פירש"י. תהלים: לה-לח, קג-קה. תניא: והנה כמו"כ ... ־262־ להחיותם.
קיצור ביאור אופן הג': ו, ואהבת לרעך כמוך, כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי לואהבת את הוי' אלקיך, וביאור במאמר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - ו תשרי
*נשות ישראל בגאולה העתידה - ראשונות בקבלת התורה החדשה*
"גאולת מצרים כידוע, היתה בשכר נשים צדקניות שבדור:
"בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יט, רע"ב),
והיות שהגאולה היתה בשביל מתן תורה ככתוב (שמות ג, יב) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה",
לכן קדמו הנשים לאנשים במתן תורה - "כה תאמר לבית יעקב (אלו הנשים) ותגיד לבני ישראל" (אלו האנשים ) (יתרו יט, ג וברש"י).
והנה, אף בגאולה העתידה יהיה כן: שמאחר שהגאולה תבוא בזכות נשי ישראל הצדקניות, תהיה להן קדימה לגבי "תורה חדשה מאתי תצא" (ויק"ר פי"ג, ג)."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - ספר השיחות תשמ"ט ע' 239)
לזכות יעקב בן מיימון – ו תשרי
*מרגישים גאולה*: *ו' תשרי - הסתלקות הרבנית הצדקנית חנה שניאורסאהן ע"ה, אם המלכות* ידועה מסירות נפשה העצומה של הרבנית, בהבאת הכתבים של בעלה, ובתועלת שהביאה לרבים - הוספה בלימוד תורה. כך על כל יהודי להוסיף בלימוד התורה - תועלת לרבים, שבכך נוספת השפעה על אומות העולם ועל העולם כולו, עד ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו". ועוסקים בכך מתוך שמחה וטוב לבב באופן של 'מוסיף והולך', ומביאים לכך שכל העולם ייהפך לדירה לו יתברך, בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.
*משיח נאו!* *גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות*
אפשרויות ניהול
שליטא
18.09.2614:38
4. היום יוםבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי ז תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: לט-מג, קו-קח. תניא: אמנם מציאותו ... ־262־ כנ"ל.
קיצור ביאור אופן הד': ב, בכל דרכיך דעהו, האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - ז תשרי
*בדורנו זה ובזמננו זה נמצאים בשלב הגאולה ממש*
"בדורנו זה ובזמננו זה – על פי סימני חז"ל (במסכת סנהדרין, במדרשים ובכמה מקומות), נמצאים כבר בשלב הגאולה ממש, וכמדובר כמה פעמים לאחרונה, שלאחרי הריבוי המופלג של מעשינו ועבודתינו במשך כל הדורות, ובפרט לאחר עבודתם של רבותינו נשיאנו.. עד לעבודתו של כ"ק מו,ח אדמו"א נשיא דורנו – כבר סיימו את כל הבירורים." (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח פרשת ויצא ה'תשנ"ב)
*מרגישים גאולה:* בשבת שובה נעשית שלימות התשובה שלאחרי ראש השנה, ובאופן שלמעלה מכל מדידות והגבלות העולם. כתוב בכתבי האריז"ל ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור הם כנגד כל יום מימות השבוע בכל השנה כולה. שבת שובה היא כנגד כל שבתות השנה, והרי כל שבת - ועל אחת כמה וכמה שבת שובה - היא מעין "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", מעין הגאולה העתידה. *משיח נאו!* *גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה* ושבת שלום ומבורכת.
כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג"פ [ג' פעמים] ס"ה [סך הכל] מסבב ט"פ [ט' פעמים].
עד סוף תשרי א"א [אין אומרים] תחנון. מלקות: המלקה והנלקה שניהם אומרים והוא רחום שלש פעמים.
בעריוהכ"פ [בערב יום הכפורים] העבודה היא חרטה על העבר, ביוהכ"פ [ביום הכפורים] - קבלה על להבא. י חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
אפשרויות ניהול
שליטא
22.09.2620:41
6. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יא תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: ס-סה. תניא: כא. אד"ש ... ־266־ בכל יום.
במוצאי יוהכ"פ תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - 'אליו ולא למדותיו': ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות; הרבי הבעש"ט אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות; הפירוש הפשוט הוא: "אליו" - עצמות אין סוף שבתודעה העצמית - שעל ידי אמונה פשוטה - של כל יהודי פשוט. וזהו 'קרובים אליו', ו'בכל קראנו אליו' - עצמות א"ס ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות א"ס, שעצמות א"ס יהיה הרופא חולים ומברך השנים.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שלישי - יא תשרי - "בשם השם"
*הטהרה לעתיד לבוא - למעלה משם הוי'*
"מבואר בתורת החסידות הטעם שמחרת יום הכפורים נקרא בשם "שם השם":
בנוגע להזאת אפר הפרה(האדומה) לעתיד לבוא - נאמר (יחזקאל לו, כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" - שהזריקה תהיה ע"י הקב"ה.
והנה, כיון שיום הכפורים הוא "לפני הוי'(תטהרו)", (שהטהרה שביום הכיפורים היא)למעלה משם הוי', לכן,
היום שלמחרתו אין לו שם פרטי, ונקרא רק "בשם השם".
(מדברי הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח ביחידות עם הרה"ג הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו(ז"ל), ו' מרחשון ה'תשנ"ב)
*מרגישים גאולה:* מחרת יום הכיפורים נקרא בשם ה' - גילוי אלוקי שלמעלה מכל שם, למעלה משם אלוקים ואף למעלה משם הוי'. בנוגע להיטהרות של עם ישראל לעתיד לבוא, נאמר *לפני ה' תיטהרו*, הטהרה היא על ידי דרגה של *לפני ה'*. וגילוי זה, גילוי נעלה מכל השמות כך שלא ניתן לכנותו בשם - בדומה לטהרת הגאולה העתידה - מאיר ביום שלמחרת יום הכיפורים.
*משיח נאו!* *גוט יום טוב*
אפשרויות ניהול
שליטא
23.09.2618:25
7. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני יב תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: אך גם ... יבא שילה.
ברית כרותה לתעמולה ועבודה במועצות חכמה ובקירוב הדעת שאינה חוזרת ריקם.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי – יב תשרי
*יושבים יחד עם הקב"ה ב"שולחן ערוך" לסעודת הנישואין*
"בימינו אלה ממש צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש –
היינו שיושבים יחד עם הקב"ה ("ישראל וקוב"ה כולא חד") ב"שולחן ערוך" לסעודת הנישואין,
הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, שבסיומה "אומר לו (הקב"ה) לדוד (דוד מלכא משיחא) טול (כוס של ברכה) וברך, אומר להן, אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - פרשת וישלח ה'תשנ"ב)
*מרגישים גאולה:* בעמדנו בימי ההכנה לחג הסוכות, זמן שמחתנו, ובבואנו מן היום הקדוש "אחת בשנה" כאשר כל בני ישראל זכו לחתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה... למרות שאנו עדיין בגלות, כאשר "החושך יכסה ארץ" - אסור לעובדה זו של המצאנו בגלות להפריע להכנות בשמחה לקראת זמן שמחתנו, שכן עוד בהיותנו בגלות - אצל כל יהודי שורר אור, והדבר נותן לו אפשרות לזרז את הגאולה. ע"י שיוסיף בתומ"צ לזרז את קבלת פני משיח צדקנו. _(מכתב בין יוה"כ לסוכות, הקהל ה'תשמ"ח)_
*משיח נאו!* *מועדים לשמחה, כל רגע יקר מפ"ז*
אפשרויות ניהול
שליטא
24.09.2618:43
8. יום יום - משיח וגאולהבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי יג תשרי ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שלישי עם פירש"י. תהלים: סט-עא. תניא: כב. אהוביי ... בפירש"י.
הסתלקות אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] מהר"ש . תרמ"ג - ומ"כ [ומנוחתו כבוד] בליובאוויטש. תחלת אגרת סימן כב וסופה - לא בא בדפוס באגה"ק [באגרת הקודש]. [נדפס בקובץ התמים חוברת שני'].
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום חמישי - יג תשרי (יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהר"ש)
*כהכנה לגאולה - עמי הארץ כורעים ומשתחוים*
"תכלית בריאת האדם הוא לעשות לו ית' דירה בתחתונים,
שזה נעשה על ידי שעבודתו את ה' היא באופן כזה שגם גויים וכו' מכירים את מעלתו ועד שמברכים אותו, מובן, שלכל אחד ואחד מישראל נותנים כח מלמעלה על זה.
ויש לומר, שזה גם מהטעמים על המסופר שאדמו"ר מהר"ש (בעל ההילולא) היה נוסע בכל יום מימי החול לטייל, ופעם (מצד סיבה) נסע בדרך אחרת, וכל האנשים מעמי הארץ שהיו שם, כשראו אותו כרעו והשתחוו לפניו.
וכששאלו אח"כ את האדמ"ר מהר"ש על דבר זה ענה: 'אויף וועמען דען שטייט ברוך תהיה מכל העמים' (על מי כתוב ברוך תהיה מכל העמים).
דהטעם על זה שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מאורע זה וציוה לפרסמו, יש לומר שהוא בכדי להוסיף בהנתינת כח על זה לכל אחד ואחת מישראל."
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - קונטרס חג הסוכות ה'תש"נ – מאמר ד"ה ולקחתם לכם גו')
בקידוש הלילה: שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה. במנחה אין אומרים הודו אבל אומרים פתח אליהו. ה"צמח צדק" סיפר: בשנת תקס"ט שמענו, מהסבא [אדמו"ר הזקן], זו הפעם השישית את [המאמר] "ושאבתם מים" - הראשון - שב"לקוטי-תורה", והיה זה [=המעמד] על-דרך מה שהגמרא אומרת (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א) - שמשם שואבים. יונה [הנביא] קיבל בשמחת בית השואבה את גילוי הנבואה, אנו קבלנו עד אין-סוף, הסוף הוא שמשיח יבא, שנעוץ תחלתן בסופן.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום ראשון - טז תשרי
*גם לעתיד לבוא יצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ-להביא אתרוג מאיטליה*
"...והעיקר - שתיכף ומיד זוכים לעלי'ה השלישית, גאולה השלישית ובית המקדש השלישי, בירושלים עיר הקודש ובארצנו הקדושה.
ולהעיר, שגם לעתיד לבוא יצטרכו לפעמים לצאת לחוץ-לארץ, ולדוגמא -
להביא אתרוג מקלאבריא, כפי שמקובל מרבינו הזקן, שכאשר נצטוו ישראל "ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר, הושיבו שלוחים על גבי ענן ושלחו אותם לקלאבריא(אי באיטליה) להביא משם אתרוגים.
ומזה מובן שכן יהי' גם לעתיד לבוא, ובפרט שיצטרכו ריבוי אתרוגים, בשביל ריבוי בני ישראל מכל הדורות, ובודאי לא יסתפקו באתרוג של הקהל, אלא לכל אחד ואחד יהי' אתרוג משלו - "לכם".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח, ש"פ נח, ה'תשמ"ט)
*מרגישים גאולה:* חג סוכות קשור באופן כללי עם הגאולה. בהפטרה של היום הראשון של סוכות מסופר על הייעוד של לעתיד לבא: "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות". *האושפיזין בסוכה:* יצחק אבינו והמגיד ממעזריטש ששניהם קיימו את 'ממקומך אל תנח'. יצחק אבינו - עולה תמימה, שלא יצא מארץ הקודש. המגיד היווה אבן שואבת להמוני חסידים שהגיעו אליו ממרחקים כדי לדבוק באילנא דחיי - תורת החסידות, כהכנה לגאולה.
*מועדים לשמחה* *משיח נאו!*
אפשרויות ניהול
שליטא
29.09.2618:51
10. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שני - יז תשרי
*שמחת בית השואבה לעתיד לבוא-לא יהיה חשש להפרדה בין גברים לנשים*
"בשמחת תורה כל ישראל שמחים ורוקדים בשמחתה של התורה, ולא עוד, אלא ששמחה זו היא הן אצל אנשים והן אצל נשים – במקום נפרד, כמובן, האנשים בעזרת אנשים והנשים בעזרת נשים,
ועל דרך שמצינו בשמחת בית השואבה(שגם שם האנשים בעזרת אנשים והנשים בעזרת נשים), אבל, ביחד עם זה, מתאחדים כולם בענין השמחה, "כאיש אחד בלב אחד".
יש להוסיף, שכל ההפרדה בין אנשים לנשים איננה אלא מפני שישנו חשש לענין בלתי רצוי כו',
שלכן, לעתיד לבוא, כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) - כתיב "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח, ד) "קול חתן וקול כלה",
מפני שלא יהיה מקום לחשש כו'." (משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח - התוועדויות תשמ"ז חלק א, עמ' 345)
אפשרויות ניהול
שליטא
30.09.2616:55
11. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני יט תשרי, ג דחוהמ"ס [בחו"ל] ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שני עם פירש"י. תהלים: צ-צו. תניא: אבל ההשראה ... ־272־ לגמרי.
איתא שכל השנה באמרו בש"ע [בשמונה עשרה] ואת כל מיני תבואתה לטובה, צריך לכוון לחטים למצה ואתרוג - במקום אחד נזכר מלבד הנ"ל [הנזכר לעיל] גם יין לקדוש - ואז במילא תהיה כל התבואה לטובה.
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום רביעי - יט תשרי
*הכוונה של הירידה לגלות–להפוך את העולם לקדושה*
"הכוונה של הירידה לגלות והפיזור לבין האומות היא -
כדי שישראל יבררו את ניצוצות הקדושה שנפלו ונתפזרו בכל קצוי תבל.
כאשר יהודי בא למקום הניצוצות ועובד עבודתו שם , הרי (בנוסף על בירור והעלאת הניצוצות) גם המקום שבו נמצאים הניצוצות (כל העולם כולו) מתהפך לקדושה.
זהו אמרו רז"ל (פס"ר פ' ר"ח ושבת) "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות": לאחר השלמת עבודת הגלות, כשכל עולם נכבש ונתהפך לקדושה, הרי קדושת ארץ ישראל תתפשט בכל הארצות".
(משיחת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח פרשת ויחי התשמ''ז))
*מרגישים גאולה:* *סוכות - מוסיפים בשמחה וריקודים יותר ויותר, מיום ליום!* על ידי פריצת כל הגדרים בשמחת חג הסוכות, כך שהשמחה נמשכת בגשמיות העולם, נזכה להתפלל בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש, עד קודש הקודשים, תיכף ומיד ממש, ויומשכו כל ההמשכות מארבעת המינים, להיות בשורות טובות ומשמחות כל השנה כולה! *האושפיזין בסוכה:* משה רבינו והאדמו"ר האמצעי. משה - איש האלוקים, שתורת ה' נקראת על שמו 'תורת משה', קיבל והוריש לכל יהודי את התורה שבעל פה - הרחבה אינסופית של התורה שבכתב. אצל האדמו"ר האמצעי ראו בגלוי את ההרחבה בתורת החסידות, באופן של ריבוי פרטים - 'רחובות הנהר', אשר בזה באה תורתו של משה רבינו לידי שלימות הגילוי.
*משיח נאו!* *מועדים לשמחה*
אפשרויות ניהול
שליטא
01.10.2620:03
12. גאולה ומשיחבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כ תשרי, ד דחוהמ"ס [בחו"ל] ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, שלישי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: וע"כ ... כמ"ש בזה"ק.
בעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו. אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] באחת ההתוועדות, שיש לומר שזהו כמו הענין שע"י [שעל ידי] הכובד ראש שקודם התפלה, שמתמרמר בנפשו, עי"ז [על ידי זה] דוקא יכול להיות אח"כ [אחר כך] התפעלות המדות בתפלה.
*מרגישים גאולה:* *סוכות: מוסיפים בשמחה וריקודים יותר ויותר, מיום ליום!*
יכול יהודי לבוא ולטעון: כיצד תובעים ממנו לשמח בשמחת בית השואבה, ולהוסיף בשמחה יותר ויותר מלילה ללילה, בו בזמן שעדיין נמצאים בגלות?! עונים לו: כל ענין הגלות אינו אלא על מנת ש'כן ירבה וכן יפרוץ', וממילא יש ביכלתו לרקוד ולשמח ביתר שאת בשמחת בית השואבה, ולפעול שהרחוב עצמו ירקוד! ועל ידי השמחה זוכים בקרוב ממש לשמח בשמחת בית השואבה בשלימות, בהר הבית ובבית המקדש, ומריקודי שמחת בית השואבה הולכים לרקוד יחד עם משיח צדקנו!
*האושפיזין בסוכה:* יוסף הצדיק והרבי המהר"ש, שאצל שניהם בולטת הנהגה של רוממות, תוקף מול אומות העולם, הרחבה והתנשאות מלכותית על אף המגבלות והמיצרים בגלות. כיוסף הצדיק, שמעבד בבית האסורים - התעלה מיד להיות משנה למלך, עניינו של הרבי המהר"ש הוא 'לכתחילה אריבער': דילוג וקפיצה מעל ומבלי התחשב במגבלות העולם. *משיח נאו!*
*מועדים לשמחה*
אפשרויות ניהול
שליטא
02.10.2616:01
13. משיח וגאולהבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי כא תשרי, הושענא רבה ה'תש"ד
שיעורים: חומש: ברכה, רביעי עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: ע"כ אהוביי ... בפירש"י ז"ל שם.
בתקון ליל הו"ר [הושענא רבה] גם פרשה ברכה אומרים רק פ"א [פעם אחת] מקרא - היו יחידים שאאמו"ר [שאדוני אבי מורי ורבי] ציום לאומרה בהו"ר [בהושענא רבה] עם פירש"י [פירוש רש"י] ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שנים מקרא ואחד תרגום. קודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' מאגדים ג' המינים יחד. עירוב תבשילין. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמע"צ [בשמיני עצרת] ושמח"ת [ושמחת תורה].
ב"ה - יום יום משיח וגאולה יום שישי - כא תשרי - הושענא רבא
*הקרבת שבעים פרים בסוכות - כנגד שבעים אומות העולם*
"חג הסוכות, ובפרט ביום האחרון של סוכות, הינו סיום וגמר ושלימות כל ענייני סוכות.
והנה, בחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים – כנגד שבעים אומות העולם.
ומזה מובן, שיום האחרון דסוכות, (שאז מתקיים) שלימות הבירור דשבעים אומות העולם, קשור עם השלימות דלעתיד לבוא בביאת דוד מלכא משיחא, "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד",
כולל גם שכל שבעים אומות העולם, נעשים מציאות אחת, "לעבדו שכם אחד", מכיוון ש"והיתה לה' המלוכה", "ה' אחד ושמו אחד".
*האושפיזין בסוכה:* דוד המלך והרבי הרש"ב, עניינם - מלכות הקשורה עם *כתר*, שבזה בא לידי ביטוי הענין ד"מלך ביפיו תחזינה עיניך". הקשר בין דוד המלך והרש"ב מודגש גם בשיחתו הידועה של הרש"ב, מייסד תומכי תמימים - כל היוצא למלחמת *בית דוד* גט כריתות נותן לאשתו - גט לענייני עולם הזה. התמימים *חיילי בית דוד* נצטוו על השליחות לצאת למלחמת בית דוד וללחום נגד המנגדים אשר 'חרפו עקבות משיחיך', ולהביא את משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא, בפועל ממש.
*משיח נאו!* *מועדים לשמחה, פתקא טבא*
*מרגישים גאולה:* *שמחת תורה: יש לייקר את שעות החג - בכל רגע אפשר לשאוב דליים וחביות, שפע של אוצרות בגשמיות וברוחניות, על ידי ריקודים ושמחה* לשמחת תורה ישנה שייכות מיוחדת עם הגאולה, כפי שאומרים לאחר קריאת התורה: "אגיל ואשמח בשמחת תורה, בא יבוא צמח בשמחת תורה". וכן בפסוקי ההקפות שסיומם "כי מציון תצא תורה..." ויהי רצון שכל בני ישראל יחגגו את ההקפות עם הקדוש ברוך הוא בעצמו כמאמר רז"ל: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים.. ותיכף ומיד ממש.
*האושפיזין:* שלמה המלך והאדמו"ר הריי"צ - המשכת אור הקדושה בעולם באופן של קביעות והתיישבות. שלמה - בנין בית המקדש, הריי"צ - הפצת המעיינות חוצה בכל מקום בעולם כך שאור הקדושה ופנימיות התורה חודר באופן של קביעות בכל מקום בעולם, ובשמו השני - יצחק, על שם השחוק שיהיה לעתיד לבוא.
*משיח נאו!* *שבת שלום וחג שמח, שהשמחה תומשך לכל השנה*
אשכול 38523
