בס"ד
חיזוק יומי - כג' תשרי
למלא את ימי השגרה באורות החגים
בעיירה קטנה חי חוטב עצים עני. לקראת חגי תשרי, הוא החליט להתעלות על עצמו, הוא קם מוקדם יותר בכל יום, התפלל בכוונה גדולה, ביקש סליחה מכל מכריו, ובמהלך ימי החג השקיע את כל כולו בלימוד, בתפילה ובאירוח עניים בסוכתו.
הוא הרגיש רוחניות עילאית, כאילו הוא נוגע בשמיים.
במוצאי שמחת תורה, כשהחגים הסתיימו והרוח הגדולה שככה, הבין חוטב העצים שמחר בבוקר עליו לחזור אל היער, אל העבודה הקשה ואל בגדי העבודה המאובקים. הלב שלו צנח. הוא הרגיש עצבות עמוקה על כך שכל "אורות החג" נעלמו ברגע אחד, והוא נותר עם השגרה האפורה והמשעממת.
הוא ניגש אל רב העיירה ושאל: "רבי, מה הועילו כל התפילות, השופרות והשמחה של החגים, אם ברגע אחד הכל נגמר ואני חוזר להיות אותו חוטב עצים פשוט ביער?"
חייך הרב ואמר לו: "ספר לי, כשאתה יוצא ליער לחטוב עצים, כיצד אתה עושה זאת?"
ענה החסיד: "אני לוקח את הגרזן שלי, משחיז אותו היטב בבית עד שהוא חד כמו תער, ואז יוצא ליער וחוטב."
"ומה קורה אם תישאר בבית ותמשיך להשחיז את הגרזן עוד ועוד, ולא תצא איתו לעולם אל היער?" שאל הרב.
"אם אשאר בבית, הגרזן אמנם יהיה מבריק וחד, אבל לא יהיו לי עצים להסקה ולא יהיה לי אוכל להביא למשפחתי. המטרה של ההשחזה היא הרי החטיבה ביער!" השיב.
טפח הרב על כתפו ואמר: "כך בדיוק הם חגי תשרי. החגים הם 'זמן ההשחזה' של הנשמה. בראש השנה, ביום הכיפורים ובסוכות, אנחנו יושבים בבית המדרש ובסוכה, ומשחיזים את הכלים הרוחניים שלנו, את הלב ואת הכוונות.
אבל המטרה של השחזת הגרזן אינה להשאיר אותו על המדף. המטרה היא לצאת איתו אל 'היער', אל ימי החול, אל השגרה, אל העבודה ואל האתגרים של החיים, ושם, בתוך האפרוריות, להתחיל לחטוב ולבנות את העולם האמיתי עם הכוח שצברנו".
סיימנו ברוך ה' כמעט חודשיים של סליחות, התקרבות, התחזקות, שמחה ומצוות רבות.
נמצאים אנו בתקופה של "אחרי החגים", והמעבר מחודש תשרי המלא בחגים לחודש חשוון שאין בו אף חג, לימים ללא חג מייצרת אצל רבים מאיתנו תחושת "נפילת מתח" ודכדוך של שגרה.
יש לנו לזכור שהשגרה היא לא נפילה מהחגים, היא המטרה שלהם.
החגים נועדו להטעין אותנו בכוחות, בערכים ומצוות רבות, אך המבחן האמיתי והמקום שבו אנחנו צומחים הוא דווקא בימי החול והשגרה.
אל תצטער על שהחגים נגמרו, קח את ה"גרזן המושחז" שלך, את ההחלטות הטובות, הסבלנות והשמחה שספגת, ותתחיל להאיר איתם את ימי השגרה...
אמר הרב קוק: "מִשֶּׁעָבְרוּ הַחַגִּים וְנִתְפַּזְּרוּ הָעֲנָנִים... חוֹזְרִים אָנוּ לִנְתִיבוֹת הַחַיִּים הָרְגִילִים, אֲבָל לֹא כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם אָנוּ יוֹצְאִים מֵהֶם. הַחַגִּים הִשְׁאִירוּ בִּנְשָׁמְתֵנוּ מִשְׁקָע רַב עֵרֶךְ... עַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לִפְרֹט אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַגִּים לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מַעֲשִׂים בְּיוֹם-יוֹם."
אחרי כל ההתעלות והחגים צריך להתחיל ללכת ולמלא בהם את חיי המעשה והשגרה...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
אשכול 38667