*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מסופר על האמורא רבי יהושע בן לוי, שפגש את המשיח ושאל אותו: "לְאֵימַת אָתֵי מַר", מתי כבודו מגיע לגאול את בני-ישראל? והמשיח ענה לו: "הַיּוֹם!".
אך המשיח לא בא... ורבי יהושע התאונן בפני אליהו הנביא על שהמשיח לא עמד בדיבורו... הסביר לו אליהו את דברי המשיח: "'הַיּוֹם' אבוא – 'אִם בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ', אם בני-ישראל ישמעו בקול השם!".
וצריך להבין: מדוע דיבר המשיח ברמזים ולא אמר ברורות "אם בקולו תשמעו – אבוא היום!"?
ביאור הדברים:
הגאולה אינה 'תוספת' על מציאות הבריאה אלא זוהי כוונת הבריאה מתחילתה, אלא שהיא נמצאת בה בהעלם וה'מפתח' לגאולה נמצא כבר בידנו ולכן, המענה הטבעי של המשיח היה שיבוא "היום", כי הגאולה כבר כאן!
וכאשר בפועל לא בא המשיח ונצרכו להסבר ל'אי-הגעתו' – הסביר אליהו, שכנראה, רצונו של השם הוא שיוסיפו בעניין "בְּקוֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ".
מקור: ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תש"נ ח"א ע' 206 ואילך
אשכול 38672