בס"ד
חיזוק יומי - כד' תשרי
לחצוב באבן המפריעה בבית
חכם יהודה מועלם זצ"ל נהג להקפיד בצורה יוצאת דופן על השלום, החסד והעזרה בביתו.
לאחר פטירתו, סיפר נכדו סיפור שהאיר את מידת החסד העקבית של הרב.
הרב העיד על עצמו כי מאז שנשא את אשתו הרבנית, ובמשך כמעט שבעים שנות נישואיהם, הוא מעולם לא הכין כוס קפה או תה לעצמו בלבד.
בכל פעם שהיה קם להכין לעצמו משקה חם, הוא תמיד היה מכין שתי כוסות, אחת עבורו ואחת עבור אשתו הרבנית.
הנכד, שהתפלא מההתמדה המוחלטת הזו, שאל אותו פעם: "סבא, ומה קורה אם סבתא בכלל לא מעוניינת לשתות קפה באותו הרגע? הרי לפעמים היא שבעה, עסוקה או פשוט לא רוצה?"
חייך חכם יהודה והשיב לו ברוגע: "אני את שלי עשיתי. התפקיד שלי הוא לחשוב עליה בכל פעם שאני דואג לעצמי. אם היא תרצה מה טוב, ואם היא לא תרצה, לפחות עשיתי את ההשתדלות והראתי לה שהיא תמיד במחשבתי" (הלכה יומית)
כולנו עושים חסדים עם האחרים. אך כיצד נמדד החסד?
חביבות וחסד אמיתיים נמדדים בעצם הרצון והמחשבה על הזולת, ולא רק בתוצאה הסופית.
כמובן שהחסד הגדול הוא החסד שעושים בבית, עם הבעל, האישה והילדים.
שלום בית אמיתי אינו נבנה רק ממעשים חד-פעמיים גדולים, אלא מהתמדה יומיומית בפעולות קטנות ופשוטות של תשומת לב לאורך השנים.
מערכות יחסים, בין אם מדובר בשלום בית, קשר עם הילדים, חברות ועוד דומות לאבן גדולה.
מכה חזקה בפטיש יכולה להרשים, אך היא לא בהכרח משנה את מהות האבן. לעומת זאת, זרם דק של מים שנוטף בדיוק על אותה נקודה יום אחר יום, שנה אחר שנה, מסוגל לחצוב באבן.
בכל פעם שאתה עושה חסד, טיפה של אהבה ותשומת לב, הם מחלחלות לעומק ומייצרות חיבור יציב ששום סערה לא יכולה לערער.
אפשר להכין כוס קפה, ואפשר פשוט לומר מילה טובה בכל יום, גם כשאין רצון או חשק, רק כך אפשר לבקוע את האבן הגדולה שלפעמים עומדת ומפריעה בשלום הבית...
("חיזוק יומי" - רונן קרתא)
יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!
אשכול 38675