סימן כד אהוביי אחיי אל נא תרעו ריעים האהובים ליוצרם ושנואים ליצרם ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו שהיא עת רצון לפניו להתגלות לבוא אל המקדש מעט לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם ולהמצא לדורשיו ומבקשיו ומייחליו והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל בתבונה כו' כמ"ש הזהר והאריז"ל דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו של מלך מה"מ הקב"ה הנגלות למעלה בשעה זו וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו כדכתיב לפי שכלו יהולל איש יהלל כתיב ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא שדרך המלך להיות חביון עוזו בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו וכשעלה רצונו להתגלות לכל והעביר קול בכל מלכותו להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא ונמשל כבהמות נדמה בעיני כל הבריות וגם הוא בזיון המלך בהראותו לפניו שאינו ספון בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט אל כבודו ויפיו יותר מעסק צרכיו וגם הוא מתחייב בנפשו למלך על הראות קלונו ובזיונו את המלך לעין כל רואה וע"ז נאמר וכסילים מרים קלון כלומר אף שהוא כסיל לא יהי' מרים קלון שיהי' נראה הקלון לעין כל. וע"כ קבעו חז"ל בתפלה כאלו עומד לפני המלך עכ"פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומד כו' לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודיבוריו אף שאין לו מחשבה לכסיל וע"ז הענין נתקן כל התפלות למתבונן בהם היטב ומי שאינו מראה כן מתחייב בנפשו ועליו אמרו בזהר הק' דאנהיג קלנא בתקונא עילאה ואחזי פרודא ולית ליה חולקא באלהא דישראל ר"ל ע"כ שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא לגזור גזירה שוה לכל נפש שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא שחרית ערבית ומנחה וכו'. והעובר ע"ז בזדון ישב על הארץ ויבקש מג' אנשים שיתירו לו נידוי שלמעלה ושב ורפא לו ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר כי מתחלתו לא חל כ"א על המורדים והפושעים שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי הזה. וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין שא"צ התרה כלל ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק. הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם:
*"היום בתניא"*
יום ב', כ"ד תשרי
תניא "אגרת הקדש"
פרק כ"ד
*התפילה ברמה פנימית:*
השעה שאותה הקב"ה דורש מאיתנו לבוא לבית הכנסת ("מקדש מעט") להיקהל ולעמוד לפניו" בתפילה. מבחינתו, היא שעה שהוא (הקב"ה) מקדיש אותה מידי יום להתגלות. וכלשון רבנו באגרת, שהתפילה "היא עת רצון לפניו להתגלות" - דבר המתבטא בשני מישורים:
*א.* ברצונו יתברך "לבוא אל המקדש מעט, לפקוד (ולבקר את) שכינת כבודו השוכן איתם בתוך טומאתם" (שמאז החורבן זהו מצב השכינה, ובזמן התפילה יורד הקב"ה ומאיר את בחינת שכינתו הזו).
*ב.* "להימצא לדורשיו ומבקשיו ומיחליו" - ולהתגלות לכל אחד מהבאים להתפלל. (כך, שכאשר החסיד הולך להתפלל עליו בעצם לחוש, שעכשיו הוא הולך להתראות עם הקב"ה, עם ה"אור אין סוף" שממתין לו בבית הכנסת).
"והמספר בצרכיו" - אם בשעה שהקב"ה בא אליו הוא רק מספר לו על צרכיו האישיים והוא לא מגלה שום ענין "להתבונן ולראות בגילוי מלכותו יתברך". הנה, בהתנהותו זו הוא "נעשה מרכבה לכסיל העליון (הקליפה הטמאה), שנאמר עליו 'לא יחפוץ כסיל בתבונה'".
...
*"כאילו עומד לפני המלך:*
מבט זה על התפילה, יש בו כדי להסביר, מדוע "תקנו חז"ל בתפילה (שהיא תהיה) כאילו עומד לפני המלך".
וגם מי שאינו חש את עצמו כעומד ממש לפני המלך (כפרטים המצוטטים בהרחבה ב"משכיל לאיתן" מהשלחן ערוך). על כל פנים יקפיד שדבוריו ומעשיו "לעיני כל רואה בעיני בשר" יהיו "כאילו עומד לפני המלך" (ושלא יהוו לו שום בזיון).
הוראה זו אמורה ב"כל התפילות" (שחרית מנחה וערבית).
...
*מניעת השיחה הבטלה:*
לאור חומרת השיחה בעניני חול בשעה שהצבור עוסק בשירות ותשבחות (שגם אותה יש לראות כהתנהגות לא ראויה בשעה שמתראים עם הקב"ה בתפילה).
מוצא רבנו לנכון לעשות צעד ממשי למניעת תופעה זו, וכלשונו: "על כן שליחותייהו דרז"ל קא עבידנא" - בתור שליח של רבותינו זכרונם לברכה, באתי "לגזור גזרה שוה לכל נפש" (על כל הבאים לבית הכנסת, המון העם ותלמידי חכמים): "שלא לשוח שיחה בטלה" משיתחיל השליח ציבור להתפלל לפני העמוד ועד גמר הקדיש האחרון בשחרית מנחה וערבית.
ונצין, שאם לעיל דובר על "המספר בצרכיו" ועל "המתעסק בצרכיו" שהם פוגעים במתפלל עצמו. הנה, כאן בא רבנו למנוע את השיחה הבטלה המונעת את התפילה הראויה גם מחברך (שהוא רק מקשיב לך ואינו מדבר איתך), ובמישור הרחב יותר היא פוגעת בכל "התפילה בצבור" ומעלותיה.
הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של *הרב יקותיאל גרין ע"ה* מחבר באור התניא *משכיל לאיתן* ועשרות ספרי *חסידות לעם* הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ*
אשכול 38676