*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*
מכתב מהרבי מליובאוויטש על הסיפוק והאושר שמגיעים כתוצאה מנתינה.
במענה למה שכתב במכתבו, לפיו אין הגאולה יכולה להיות שלימה עד שיחדל אביון מקרב הארץ וכל בני אדם יעבדו בעבודה משותפת ואחריות הדדית, ללא עניים ועשירים.
אין אני מסכים לדעתו, כי בטבע האדם הוא, אשר רגש אושר אמתי בא לו כשהוא יכול להטיב לזולתו, שזה אפשרי רק כשהאחד עשיר והשני עני.
אבל אין בזה סתירה לטענתו הצודקת על העוול שבעצם ההבדל וכמבואר בתורת החסידות, אשר כל נברא, אם רק הנהגתו מתאימה לבריאתו, הריהו לא מקבל בלבד אלא גם משפיע, זאת אומרת, אם עני הוא בדבר אחד עשיר הוא בדבר שני.
ונפלא רעיון זה, אשר אפילו בנוגע לבורא עולם ומנהיגו, אומרת תורתנו אשר, כביכול, גם הוא לפעמים מקבל ולא רק משפיע וכמבואר במאמרי חסידות על הכתוב "למעשה ידיך תכסוף" ומאמר רז"ל "עבודה צורך גבוה" [-עבודת האדם היא 'צורך' אלוקי].
מקור: אגרות קודש חי"ג ע' רלד
אשכול 38678