אלי קלוטשטיין, חוקר במכון משגב לביטחון לאומי, מומחה למזרח התיכון, איראן, הזירה הפלסטינית, ביטחון וגיאו-פוליטיקה, אומר בריאיון: "במכת הפתיחה הראשונה של ישראל נפגעו אתרים כמו נתנז – מהחשובים בתוכנית הגרעין עצמה, אך מלבד זאת חיסלה ישראל כעשרה מדענים בכירים, שעמדו בראש התוכנית ועסקו בה במשך שנים רבות. אם איראן תנסה לחדש בתום המלחמה את תוכנית הגרעין, היא תחוש מאוד בחסרונם של אנשים אלה.
נוסף על כך נפגע מרכיב מרכזי בתוכנית: המפעל באיספהאן, שמטרתו היא לעבד את האורניום שהועשר לרמה צבאית לאורניום מתכתי, כדי שישמש בשלב הבא של בניית המתקן הגרעיני עצמו. מדובר באתר ייחודי, ואם הוא הושמד כפי שנטען בישראל – הרי שזה יעכב מאוד את האפשרות של איראן, לכל הפחות, לפרוץ לגרעין במהירות גדולה.
מהצד השני, דווח באתר זה נפגע גם מתקן העיבוד של עפרות אורניום לכדי "עוגה צהובה", וכן המתקן שהופך את האורניום למצב גזי - מה שיקשה עליהם אולי להשתמש באורניום טבעי ולהתחיל את תהליך העשרתו מאפס.
לפי שעה, נראה עם זאת שישראל טרם תקפה את מאגרי האורניום המועשר של איראן, כך שיש לה עדיין די חומרים שהיא תוכל להמשיך להעשיר ולעבד ביתר האתרים – אם אלה לא יושמדו בהמשך.
אבל מעל לכול, המתקפה המוצלחת, שהפתיעה את איראן לחלוטין והדגישה את היכולת הביצועית הגבוהה של ישראל ואת המודיעין העילאי שלה, גם אולי נתנה את החותמת הסופית לשיקום ההרתעה הישראלית – וסביר להניח שהיא נטעה בקרב האיראנים וגם מדינות אחרות באזור זיכרון טוב שיהדהד היטב כאשר ינסו לחשוב כיצד לחדש את מזימותיהם נגדנו. כל ניסיון לשקם את תוכנית הגרעין כעת, אפילו בסתר, ייעשה בזהירות גדולה.
כמה מקומות ישראל צריכה הייתה להפציץ באיראן כדי להשיג את ההישג של פגיעה בפרויקט הגרעין של איראן?
לתוכנית הגרעין יש מספר לא קטן של רכיבים, באופן רשמי אפילו למעלה מעשרים, אולם לא לכולם יש חשיבות גבוהה באותה מידה. האתר בפורדו והמתחם בנתנז, למשל, הם מהיעדים העיקריים של התוכנית, וכך גם מפעל העיבוד באיספהאן. אין בהכרח צורך לתקוף את כל הרכיבים של התוכנית, והפגיעה באתרים האלה לבדם יכולה להחזיר אותה שנים רבות לאחור.
עם זאת, חופש הפעולה הישראלי כרגע באיראן, לצד הרצון להסיר לחלוטין את כל איום הגרעין, יוצרים הזדמנות טובה לפעול נגד כל האתרים שידוע למודיעין הישראלי והאמריקני שבהם התבצעה פעילות שקשורה לתוכנית – וכך להסיג אותה לאחור כמה שרק אפשר.
הפגיעה הקשה בנתנז, כפי שדווחה ואומתה אפילו על ידי סבא"א, היא כבר הישג ישראלי גדול. כך גם כאמור הפגיעה באיספהאן, שתשבש את היכולת של האיראנים לפרוץ בעתיד לגרעין תוך זמן קצר.
סביר להניח שבעתיד הקרוב גם נשמע על עוד פגיעות ישראליות באתרים אחרים הקשורים לתוכנית, מה שיאפשר לנו להבין את היקף הנזק שנגרם למיזם כולו.
מקור: 'מרכז העניינים'