טרו קריים:אגנס מורוני, היתה בת שנתיים כשנחטפה בשיקאגו ע''י אשה מסתורית. ב 2023, 20 שנה אחרי מותה, DNA וגניאולוגיה הביאו למציאתה.
הילדות והחטיפה
מרי אגנס נולדה למייקל וקתרין מורוני והייתה בתם הבכורה ב 1928 ונחטפה ב 1930. אחותה הצעירה אנסטסיה הייתה בת 11 חודשים בעת החטיפה. המשפחה חיה בעוני כבד, כשהאב השתכר 15 דולר לשבוע מהפצת עלונים. קרובת משפחה של האם פנתה לסוכנות הרווחה העירונית בבקשה שיעזרו להם. אשה מסתורית השיגה דרך הפניה את כל המידע עליהם, על מצבם וגם הכתובת שלהם, ברחוב ונטוורת’ 5200, בשיקגו.
ב־14 במאי 1930 דפקה על דלת הבית אישה צעירה, מתחזה, שטענה כי נשלחה מטעם לשכת הרווחה לעזור למשפחה. היא הציגה את עצמה בשם "ג'וליה אוטיס". לאחר ששמעה על מצוקת המשפחה הציעה "בתמימות" לאם לקחת את מרי אגנס לחודש לקליפורניה כדי לתת לה טיפול רפואי, לילדה היתה בעיה רפואית מלידה. האם סירבה. האישה נתנה לה שני דולר והבטיחה לשוב.
למחרת חזרה "אוטיס", הביאה בגדים לתינוקת, סיפרה שיכולה לסדר לבעל עבודה טובה יותר, והציעה לקחת את מרי אגנס רק לשעה לקנות לתינוקת בגדים ונעליים. האם התרצתה, אף שהתינוקת בכתה וסירבה ללכת. האישה יצאה עם הילדה ושתיהן נעלמו. האשה המסתורית והתינוקת לא שבו מעולם. ההורים לא ראו את ילדתם שוב עד יום מותם. מילותיו האחרונות של האב כשגסס ב 1958 היו בכי, הוא מילמל, הם אף פעם לא מצאו את התינוקת שלי.
המכתבים:
המכתב הראשון הגיע יום אחרי החטיפה. הוא היה חתום "ג’וליה אוטיס" ונכתב כך: "בבקשה אל תיבהלי. לקחתי את הילדה שלך איתי לקליפורניה. שכרתי אחות מיוחדת שתטפל בה. נחזור בעוד חודשיים, עד אז תהיו כבר על הרגליים. היא לבושה כמו נסיכה ולא בכתה כלל. אני אעזור לכם ככל יכולתי. אל תדאגי."
זה היה הקשר האחרון עם "אוטיס". המכתב השני הגיע שבועיים מאוחר יותר מאישה שטענה ששמה "אליס הנדרסון", שכתבה כי "אוטיס" היא בת־דודתה, אלמנה שבעלה ותינוקה מתו, ושהייתה "רעבה לאהבה". חוקרים קבעו ששני המכתבים נכתבו באותו כתב יד.
המקרה זכה לפרסום רב בעיתונים ובשיח הציבורי כשקרה, זה תמיד ככה וזה טבעי. מזכיר את הדיון הציבורי כיום בישראל בפרשת העלמות היימנוט קסאו. המשטרה גם השקיעה מאמץ רב בנסיונות האיתור.
ארצות הברית היא מאוד גדולה בשטח ובאוכלוסייה גם ב-1930 וקל להיעלם שם וללבוש זהות בדויה. מספיק שהיא עוברת למדינה אחרת בתוך ארצות הברית עם איזה שהם תעודות מזויפות, בוודאי ב-1930 כשהכל היה תעודות מנייר ומציגה איזשהי תעודת לידה מזויפת ונרשמת שם עם שם בדוי ועם שם הילדה בדוי ולא יעלו על זה. ב-1930 גם לא היה הטלוויזיה ואינטרנט שבזכותם יש הפצה המונית קלה ורוב האנשים שומעים ורואים ויכולים לזהות אנשים, מה גם שהמשפחה לא ידעה מי החוטפת, ולגבי תינוקת אי אפשר באמת לזהות תווי פנים וכשהיא גדלה אף אחד לא יכול לדעת זאת החטופה, הנה היא פה. ככל שעברו השנים היאוש גבר וכל תקווה למצוא אותה חלפה ללא שוב.
טענות וזהויות שגויות: ב־1931 נמצאה אישה בשם מרתה תומפסון, אינדיאנית מבוגרת, שדחפה עגלה ובה ילדה בלונדינית־כחולת עיניים בת שלוש. היא טענה כי אמה של הילדה נטשה אותה וביקשה לאמץ אותה, אך משפחת מורוני קבעה שזו איננה מרי אגנס.
ב־1952 הופיעה אישה בת 24 בשם מרי מק'קללנד, שטענה כי לפי הדמיון לתמונות אחיה ואחיותיה, היא כנראה הילדה החטופה. היא אומצה זמן קצר אחרי החטיפה, ונמצא דמיון מסוים בשיניים. אך רופא שהכיר את משפחתה סיפק הוכחה שנולדה לאם אחרת, וגם לא היה לה הצלקת הניתוחית שהייתה למרי אגנס. בדיקות DNA שנעשו שנים לאחר מכן אישרו סופית שאינה היא.
גילוי זהותה האמיתית (2023) בארה"ב לא מותרים ולא שוכחים, ב 2022, 92 שנה אחרי החטיפה, המשטרה פתחה את התיק ונכדי אחותה נתנו DNA שנמסר לחברת גניאולוגיה. כעבור כמה חודשים נמצאה התאמה חלקית לבחורה צעירה בקליפורניה, בתה של החטופה, הנכדה הלא ביולוגית של החוטפת. ההערכה היא שהחוטפת לא יכלה ללדת והיא חטפה את מרי אגנס כדי לגדל אותה. בפברואר 2023 הודיעו החוקרים כי בדיקות DNA זיהו התאמה חלקית בין צאצאי משפחת מורוני לבין טרי ארנולדס, בתה של ג’נט בורצ’רד, תושבת פלורידה שנפטרה ב־2003. האמא החוטפת-המאמצת, אנדרסון, לא הואשמה מעולם, היא נפטרה כמובן הרבה לפני שזוהתה כחוטפת.
החוטפת התחתנה בהמשך עם אדם בשם פרנק בורצרד ומאז ההחטופה נקראה ג'נט בורצ'רד. פרנק אמר לה פעם שאמא אינה האמא הביולוגית אבל היא העדיפה לא לחקור בענין. בתה של מרי אגנס שחיה כל חייה כג’נט בורצ’רד, טרי ארנולד, אמרה שהיא מאמינה שייתכן שאנדרסון הייתה החוטפת אם כי יתכן שהחוטפת היא מישהי אחרת שמסרה אותה לסבתא שלה ומאז הגילוי היא חשה רגשות מעורבים כלפיה, היא זוכרת שהיתה אמא טובה לאמא שלה, החטופה וסבתא טובה לה אבל גם חשה כלפיה כעס רב.
מרי אגנס כג'נט בורצ'רד חיה כל חיה בלי לדעת מי היא באמת.
מרי אגנס כג'נט בורצ'רד נישאה ונולדו לה 3 ילדים. הילדים של החטופה יצרו קשר עם הנכדים של האחים והאחות של החטופה, בני משפחת מרוני. לאחר החטיפה נולדו להם עוד שני ילדים.
רשמית לא הוציאו מהקבר את גופת ג'נט בורצ'רד, כך שרשמית הזהות לא הוכחה אבל ה DNA מדבר בעד עצמו.
5. כמו שאומרים, כל יום שאדם הולך לישון חי ובריא בביתו אחרי שהסתיים אותו היום, הוא צריך לברך ברכת הגומל. שום דבר לא מובן מאליו וכל תחושת מוגנותבתגובה להודעה מספר 4
היא אשליה. הגורל מכה רנדומלית.
אפשרויות ניהול
conejo
06.11.2520:51
6. אתה מרתק כמו תמידבתגובה להודעה מספר 0
דני מנטפלקיס
אפשרויות ניהול
ניחוש מושכל
06.11.2520:55
7. ואובתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
דגש-קל
06.11.2521:09
8. הסיפורים שלך מאוד מעניינים, תודהבתגובה להודעה מספר 0
אשכול 920910
