מי הייתה העורכת הבכירה ב-nytimes שהמעיט בכיסוי הדוח של על אלימות מינית ב 7.10 ומי דחפה את סיפור האונס המחריד והלא מתועד נגד ישראל
יואל קליינבאום:
רוצים לדעת מי הייתה העורכת הבכירה ב-@nytimes שהסתירה את הדוח של ועדת חקירה אזרחית על אלימות מינית ב 7.10 ומי דחפה את סיפור האונס המחריד והלא מתועד נגד ישראל? הכירו את קתלין קינגסבורי, שמובילה את "דוח הדעות" של הניו יורק טיימס.
מליסה ברודסקי, מחברת פורייה של הסאבסטאק המצוין "הלביאה כותבת", עשתה את החקירה. קישור מלא בתגובות. ציטוט:
"כשהיא [קינגסבורי] נטלה את השליטה במדור הדעות ב-2020, שלושת הקולות הפרו-ישראליים הבולטים ביותר בצוות נעלמו תוך חודשים. עורך דף המערכת ג'יימס בנט נאלץ לעזוב. כותבת הדעות בארי וייס, ציונית, התפטרה, וכתבה במכתבה שעמיתים קראו לה נאצית וגזענית, ושהמו"ל יכנע להמון, העורך ייפטר או יועבר, ואת "תישארי תלויה לייבוש". עובד מדור הדעות אדם רובנשטיין נעלם גם הוא."
גרוק:
בדיקת עובדות: הפוסט נכון בעיקרו, עם פרשנות פרו-ישראלית על "הסתרה" ו"דחיפה". הפוסט מייחס לכתבת דעות של Melissa Brodsky ב-Substack שלה ("The Lioness Writes") את החשיפה על Kathleen Kingsbury, עורכת הדעות (Opinion Editor) של The New York Times. הנה הפירוט העובדתי:
1. תפקידה של Kathleen Kingsbury ב-NYT
היא אכן עורכת הדעות הראשית (leads the Opinion report/section) של העיתון מאז 2020. היא מונתה כעורכת זמנית (acting) אחרי התפטרות James Bennet ביוני 2020, והפכה לעורכת הקבועה.
2. האירועים ב-2020 (הציטוט בפוסט)
נכון לחלוטין: James Bennet (עורך הדעות) נאלץ להתפטר אחרי פרסום מאמר אורח של הסנאטור טום קוטון. Bari Weiss התפטרה ביולי 2020 והסבירה במכתבה שחברים לעבודה קראו לה "נאצית" ו"גזענית", שהעיתון "מתקפל מול המוב", ושעורכים יפוטרו או יושעו. Adam Rubenstein (עורך דעות) עזב גם הוא זמן קצר אחרי, אחרי שהיה מעורב באותו מאמר וספג התקפות פנימיות.
Kingsbury נכנסה לתפקיד בתקופה הזו, והיו טענות (בעיקר מצד ימנים/פרו-ישראליים) על "טיהור" קולות פרו-ישראליים בעמוד הדעות.
3. "דחפה את סיפור אונס הכלב" (dog rape story)
נכון: ב-11 במאי 2026 פרסמה מחלקת הדעות (תחת פיקוחה של Kingsbury) מאמר ארוך של Nicholas Kristof בשם "The Silence That Meets the Rape of Palestinians". המאמר כולל עדויות (שנויות במחלוקת) על התעללות מינית של כוחות ישראליים בכלאים פלסטיניים, כולל טענה מפורשת של עיתונאי עזתי (אנונימי) שהכלבים של השומרים אונסו אותו לפקודה. הסיפור הזה נקרא "undocumented" / "implausible" / "blood libel" על ידי מבקרים רבים (כולל גורמים ישראליים, JTA, Times of Israel והיל), כי הוא מבוסס על מקורות מפוקפקים (כמו ארגון Euro-Med הקשור לחמאס) ולא אומת. ישראל איימה בתביעת דיבה, וה-NYT הגן על המאמר.
4. "הסתירה את דו"ח ה-Civil Commission על אלימות מינית"
נכון עובדתית, אבל "הסתירה" היא פרשנות: דו"ח "Silenced No More: Sexual Terror Unveiled" של ה-Civil Commission on October 7 Crimes (298 עמודים, עם אלפי תמונות, עדויות ותמיכה של Irwin Cotler, David Crane ואהרן ברק) פורסם ב-12 במאי 2026 – יום אחד אחרי מאמר Kristof. המבקרים (כולל The Lawfare Project) טוענים שה-NYT ידע על הדו"ח חודשים מראש (הוועדה פנתה אליהם), אך "לא התעניין" בכיסוי. הדו"ח לא קיבל כיסוי בולט/שקול במחלקת הדעות, בעוד מאמר Kristof (שממזער/משווה את האלימות המינית של חמאס) שלט בכותרות. זה נתפס כ"הסתרה" או "הסטת תשומת לב" – טענה נפוצה בקרב מבקרי ה-NYT.
סיכום העובדות הבסיסיות בפוסט מדויקות: Kingsbury אחראית על עמוד הדעות, היא הייתה שם ב-2020 כשהקולות הפרו-ישראליים יצאו, והיא (כעורכת) אישרה/פיקחה על מאמר Kristof שכלל את סיפור "אונס הכלב" – בדיוק יום לפני פרסום דו"ח ה-Civil Commission שמתעד את האלימות המינית של חמאס ב-7 באוקטובר.
המילים "hid" (הסתירה) ו-"pushed the atrocious and undocumented" (דחפה את הסיפור המזעזע והלא מתועד) הן פרשנות (פרו-ישראלית), אבל הן מבוססות על תזמון, מקורות ותגובות ציבוריות אמיתיות. אין סתירה עובדתית לפוסט.
הקישור המלא של Melissa Brodsky מוזכר בתגובות לפוסטים דומים ב-X (לא מצאתי אותו ישירות, אבל היא אכן כתבה על הנושא). אם יש לך קישור ספציפי – אשמח לבדוק אותו יותר לעומק.
סתם אחת
19.05.2612:04
1. פרצוף מתנשא ומרושעבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Edmond Dantes
19.05.2612:07
5. פרצוף של בוחרת מרץבתגובה להודעה מספר 1
אפשרויות ניהול
מוכיח ועד
19.05.2612:04
2. המקבילה של ''הארץ'' המטורף.בתגובה להודעה מספר 0
לצערנו כולנו משלמים על המינויים המרעילים את השופטים, הפרקליטות ובכירי הפקידות וצה"ל.
אפשרויות ניהול
סופר
19.05.2612:06
3. השופטים מורעלים ממילא. גם הפרקליטות. מהדהדים זה את זהבתגובה להודעה מספר 2
אפשרויות ניהול
זופ-ניק
19.05.2612:06
4. זה עיתון עם היסטוריה של הסתרת מידע על טבח ביהודים בשואה לא חושב שיש קשר לעורך כזה או אחר זה עיתון נאצי בבעלות יהודי נאלחבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
סתם עוד אחד
19.05.2612:07
6. התשובה: קתלין קינגסבורי. מה הפרס?בתגובה להודעה מספר 0
ובניסוח אחר - למה לא לתת את המידע בכותרת במקום לחוד חידות?
אפשרויות ניהול
Jake Green
19.05.2612:43
16. +++בתגובה להודעה מספר 6
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
19.05.2612:54
21. ציטטתי מילה במילה את הטוויט...בתגובה להודעה מספר 6
אפשרויות ניהול
סתם עוד אחד
19.05.2613:31
28. אז?בתגובה להודעה מספר 21
אפשרויות ניהול
BLACKPANTHERE
19.05.2612:13
7. העיתון שברגמן מתגאה שהוא עובד בובתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
רועה_נאמן
19.05.2612:13
8. לא בפעם הראשונה, העיתון אחראי בהרבה על השואהבתגובה להודעה מספר 0
הספר ממש קובע שהעיתון דחק את סיפור השואה לשוליים במזיד, טשטש את זהות הקורבנות, ובפועל נתן לציבור האמריקאי תמונה חלקית ומרוככת של מה שקורה באירופה. לפי המחקר שם, זה לא היה מקרי אלא שילוב של תפיסת עולם, שיקולים עריכתיים ותרבות מערכתית.
זה לא עיתון.
אפשרויות ניהול
דני מכפר סבא
19.05.2612:40
14. גרוק:בתגובה להודעה מספר 8
סיכום דף הוויקיפדיה: Buried by the Times Buried by the Times הוא ספר מחקר שיצא לאור ב-2005 בהוצאת Cambridge University Press, שנכתב על ידי העיתונאית והחוקרת לאורל לפ (Laurel Leff). הספר בוחן באופן ביקורתי את סיקור העיתון ניו יורק טיימס את פשעי הנאצים נגד היהודים ואת השואה, בין ספטמבר 1939 למאי 1945.
התזה המרכזית של הספר לפי לפ, הניו יורק טיימס "קבר" באופן שיטתי ידיעות על רדיפת היהודים והשמדתם. הידיעות הופיעו בעמודים האחוריים (ליד מודעות סבון ונעליים), לעיתים רחוקות מאוד בעמוד הראשון, והשתמשו במונחים כלליים כמו "פליטים", "אזרחים" או "צרפתים" – בלי לציין שהקורבנות היו ברובם המוחלט יהודים.
בין 1939 ל-1945 עלו רק 26 פעמים ידיעות הקשורות לשואה לעמוד הראשון, וב-6 מהן בלבד צוין במפורש שהיהודים הם הקורבנות העיקריים.
הסיבות העיקריות לפי הספר
ארתור הייז סולצברגר (המו"ל היהודי-רפורמי של העיתון) ראה ביהדות רק דת, לא עם או גזע. הוא הורה לעורכים להימנע מהדגשת "היהודים" כקבוצה נפרדת, והשקפתו האסימילציוניסטית השפיעה על כל העיתון.
נורמות עיתונאיות שנתנו עדיפות להודעות רשמיות של ממשלות ולא למידע "לא מאומת". כתבים באירופה שהיו לעיתים קרובות אדישים או אפילו בעלי אהדה מסוימת לנאצים ולמשטר וישי. העיתון השפיע רבות על דעת הקהל האמריקנית, ולכן הכיסוי הדל שלו השפיע גם על הממשל, הקהילה היהודית והעיתונות האחרת.
מבנה הספר ודוגמאות בולטות הספר מנתח את מיקום הידיעות, את השפה שהעיתון השתמש בה, ואת ההטיות של העורכים והכתבים. דוגמה בולטת: במהלך מרד גטו ורשה תיאר הטיימס "500,000 איש" שנדחסו לגטו ו"400,000 איש" שגורשו לטרבלינקה – בלי להזכיר את המילה "יהודים".
קבלת הפנים הספר זכה לשבחים רבים על המחקר המדוקדק והתיעוד העשיר, וקיבל פרסים כספר ההיסטוריה הטוב ביותר של העיתונות האמריקנית. מבקרים רבים ראו בו תרומה חשובה להבנת כישלון העיתונות האמריקנית בסיקור השואה. עם זאת, היו גם ביקורות על הטון "הזועם מדי" או "מלודרמטי" של המחברת.
בקיצור, הספר טוען שהניו יורק טיימס – אחד העיתונים החשובים והמשפיעים בעולם – לא הצליח (או לא רצה) לתת ביטוי הולם לזעקתם האחרונה של יהודי אירופה, ותרם בכך לשתיקה יחסית של העולם החופשי בזמן השואה.
אפשרויות ניהול
Denali
19.05.2612:14
9. יש ישראלים שכותבים שם ומגינים על ישראל כמו עמית סגל ויש חלאות כמו רונן ברגמן שזורם עם ההכפשות בשביל הכסף ואפילו ממציא שם עלילות דם פוליטיותבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
עתף 11
19.05.2612:18
10. התשובה: אשת שמאל, השמאל העולמי שאחראי לכל ההכפשות נגד ישראל, כל האנטישמיות ורוב מה שרע בעולם, אותו שמאל עולמי שהשמאל בישראל שייך אליובתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
השפוי האחרון
19.05.2612:23
11. כל האנטישמיות במערב היום היא תוצאה של שטיפות מוח בתקשורת המערבית - במיוחד השמאלניתבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
זבנג וגמרנו
19.05.2612:25
12. מי שדרש שהתקשורת המערבית תפרסם טענות לאונס יהודים ב-7.10 רק על סמך עדויות ללא ראיות, לא יכול להתלונן כשהערבים עושים לנו אותו דברבתגובה להודעה מספר 0
אני הזהרתי כאן מיד אחרי 7.10 שזק"א והרבנות הצבאית משמידים במהירות את רוב הראיות לטבח אבל אף אחד לא עצר אותם.
אפשרויות ניהול
קוקי
19.05.2612:42
15. עדויות ממקור ראשון של הקורבנות לא מספיקות? שורדת שבי שמספרת שאנסו אותה זה לא מספיק? צריך את הזרע של האנס בצנצנת כדי שהאנטישמיים יאמינו?בתגובה להודעה מספר 12
אפשרויות ניהול
זבנג וגמרנו
19.05.2612:44
17. גם קריסטוף הביא ''עדויות ממקור ראשון של הקורבנות'' הערבים של אונס באמצעות כלב. אם אתה מאמין לכל ''עדות'' אז אתה חייב להאמין להםבתגובה להודעה מספר 15
אפשרויות ניהול
קוקי
19.05.2612:45
18. אז מה עושים? לא לכל פשע יש ראיות פורנזיותבתגובה להודעה מספר 17
אפשרויות ניהול
זבנג וגמרנו
19.05.2612:53
20. לדעתי במקרה של מילה נגד מילה אסור להגיש כתב אישום כי אין סיכוי להרשעה מעבר לספק סביר. צריך להוציא להורג את כל הנוחבות כי הם פעילי חמאסבתגובה להודעה מספר 18
אם בשביל הסברה אתה רוצה להפיץ ברחבי העולם טענות שאתה לא יכול להוכיח, אז קח בחשבון שיכול להיות שישתמשו נגדך באותה שיטה.
אפשרויות ניהול
קוקי
19.05.2612:55
22. אז לשיטתך גם בשואה לא היינו צריכים להציג את עדויות ניצולי השואה, גם אז לא תמיד היו ראיותבתגובה להודעה מספר 20
אפשרויות ניהול
זבנג וגמרנו
19.05.2613:01
25. הוצאה לאור אמריקנית החליטה לבטל פרסום של ספר זיכרונות של ניצול שואה אחרי שהתגלה כי סיפור האהבה המרגש שתואר בו לא היה ולא נבראבתגובה להודעה מספר 22
אשכול 949436