https://youtu.be/j6xioDObCk8.youtub...ב"ה
לימוד וערכים שיעורי לימוד יומיים
תניא
לקוטי אמרים, תחילת פרק ל"ו
מהוצאת קה"ת
יום שלישי כ"א אדר ה׳תשפ"ו / 10 מרץ 2026
פרק לו.
בפרק הקודם החל רבנו הזקן להסביר את המלה "לעשותו" (מלת הסיום של הפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו") - שתכלית הכל היא "לעשותו", לקיים מצוות במעשה. וזאת משום שעל ידי מעשה, נמשך אור השכינה גם על הנפש הבהמית והגוף ולא רק על הנפש האלקית. ברם, עדיין הדברים טעונים הסברה: מהי המעלה הגדולה המיוחדת בהמשכת האור על הנפש הבהמית והגוף, שבגללה מהווה המעשה את התכלית? - יסביר, לכן, רבנו הזקן בפרק ל"ו, שכל תכלית בריאת העולמות היא, כי נתאוה הקב"ה להיות לו "דירה בתחתונים", בעולמות התחתונים ובנבראים - ובעיקר בעולם הזה, שהוא העולם התחתון ביותר, בו שורר חושך כפול ומכופל. והכוונה היא להפוך את החושך לאור, ושיאיר בו אור אין סוף במדה מרובה יותר מאשר בעולמות העליונים. ולכן, מתבטאת ה"תכלית", בקיום מצוות במעשה דוקא. שכן, על ידי כך מתבצע ענין הדירה בתחתונים, שבנפש הבהמית ובגוף, ובאמצעותם בכל העולם כולו - יאיר אור אין סוף.
תניא ליום כ"א אדר ה'תשפ"ו
פרק לו
והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. והנה לא שייך לפניו ית' בחי' מעלה ומטה כי הוא ית' ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו ית' יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם וגם עתה כן הוא לפניו ית' רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו ית' שמקבלים ע"י לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו ית' כדכתיב כי לא יראני האדם וחי וכדפי' רז"ל שאפי' מלאכים הנק' חיות אין רואין כו' וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרג' ע"י ריבוי הלבושי' המסתירים האור והחיות שממנו ית' עד שנברא עו"הז הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא קליפות וס"א שהן נגד ה' ממש לומ' אני ואפסי עוד. והנה תכלית השתלשלו' העולמו' וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליוני' הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית' אלא התכלית הוא עו"הז התחתון שכך עלה ברצונו ית' להיות נחת רוח לפניו ית' כד אתכפיא ס"א ואתהפך חשוכא לנהורא שיאיר אור ה' אין סוף ב"ה במקום החשך והס"א של כל עוה"ז כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים שמאיר שם ע"י לבושים והסתר פנים המסתירים ומעלימים אור א"ס ב"ה שלא יבטלו במציאות. ולזה נתן הקב"ה לישראל את התורה שנקר' עוז וכח וכמארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש כדכתיב ולא יכנף עוד מוריך [פי' שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש] והיו עיניך רואות את מוריך וכתיב כי עין בעין יראו וגו' וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'. ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו:
הגהה (וקבלת שכר עיקרו באלף השביעי כמ"ש בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל):
המשך הביאור:
והנה, מודעת זאת מאמר רז"ל, -
ידוע מאמרם של רבותינו זכרונם לברכה, שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים. -
כלומר: שבתוך הנבראים התחתונים תתגלה עצמות אור אין סוף כמו שהוא, בלי כל לבוש והסתרה: כאדם, למשל, הגר בדירה, שעצם האדם נמצא בדירה. להלן מסביר רבנו הזקן, שמשמעות "(דירה) בתחתונים" היא: בעולם הזה. ברם, כדי להקל את המשך הלימוד, מן הראוי להקדים הסבר קצר לגבי מה שחכמינו ז"ל אומרים, שנתאוה הקב"ה להיות לו "דירה בתחתונים": אין לומר שלגבי הקב"ה נחשבים עולמות אלה כתחתונים וכבעלי מדריגה פחותה יותר לעומת עולמות אחרים הנחשבים כאילו לעליונים וכבעלי מדריגה נעלה יותר - שכן, משמעות קביעה כזו היא, שלגבי הקב"ה העולמות העליונים קרובים אליו מפני שהם במדריגה עליונה יותר מאשר העולמות התחתונים שרחוקים ממנו מפני שהם במדריגה פחותה יותר - וזה אינו אמת, שכן, לגבי הקב"ה, כל העולמות שווים. פירוש הדבר: לגבי הקב"ה אין העולמות והמדריגות העליונים ביותר תופסים מקום כלל, בדיוק כפי שהדבר ביחס לעולמות ולמדריגות התחתונים; הקב"ה נמצא בתחתונים באותה מדה שהוא נמצא בעליונים. לכן, מן ההכרח לומר, שמשמעות "בתחתונים" היא לגבי העולמות: בהם ולגביהם קיים סדר השתלשלות של עולמות שהם עליונים ותחתונים במעלה ובמדריגה. העליונות והנחיתות מתבטאות בכך שבעולמות העליונים ישנו גילוי אלקות, אלקות היא שם בהתגלות; ואילו בעולמות התחתונים האלקות מוסתרת ונעלמת. ובהתאם לכך - עולמנו אנו, העולם הזה, הוא התחתון ביותר, מפני שבו האלקות מוסתרת ונעלמת יותר מאשר בכל שאר העולמות. והנה, לא שיך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה, -
עליון ותחתון במדריגה, כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. -
הוא נמצא בעולמות התחתונים באותה מדה כמו שהוא נמצא בעולמות העליונים, ולכן, אין הבדל לגביו בין העולמות העליונים והעולמות התחתונים, אלא ביאור הענין, -
מה שחכמינו ז"ל אומרים, שהקב"ה נתאוה להיות לו "דירה בתחתונים", שאין הכוונה לתחתונים לגביו יתברך, אלא, כפי שיסביר, שלגבי העולמות עצמם הם נקראים תחתונים, כי קודם שנברא העולם -
כלומר, כל העולמות, היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד, וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם, -
כל שיכול היה להיחשב כמקום וכאפשרות לבריאת העולמות - היה ממולא באור אין סוף; וגם עתה -
לאחר בריאת העולמות, כן הוא לפניו יתברך. -
כלומר: לגבי הקב"ה אין הבדל בין לפני הבריאה לבין לאחרי הבריאה; הבריאה כולה לא יצרה שום שינוי בו יתברך ובאחדותו המוחלטת. רק שהשנוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך, -
לגבם נתהווה שינוי: לפני הבריאה לא היו בנמצא ''מקבלים'' לקבל את החיות והאור, ואילו לאחרי הבריאה - ישנם ''מקבלים'', שמקבלים -
את החיות והאור ממנו יתברך, על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך, -
שכן, בלי אותם לבושים לא היו יכולים לקבל את החיות והאור והיו מתבטלים במציאות לגמרי. כדכתיב: -
כמו שכתוב: "כי לא יראני האדם וחי", -
ולא רק האדם, שהוא בעל גוף גשמי, אלא גם הנבראים הרוחניים, כמלאכים, אינם יכולים לקבל את האור והחיות האלקי בלי לבושים המסתירים; וכדפרשו רז"ל שאפלו מלאכים הנקראים "חיות" -
הקודש, אין רואין כו'. -
אלקות, כי אם על ידי לבושים המסתירים ומאפשרים שיוכלו לקבל. הרי, שכל העולמות והנבראים מקבלים את חיותם האלקית על ידי לבושים והסתרים. ובכך, כפי שיוסבר כאן מיד, מתבטא ההבדל בין העולמות העליונים לעולמות התחתונים: החיות האלקית בעולמות העליונים היא יותר בהתגלות והסתרתה היא במדה פחותה יותר, ואילו בעולמות התחתונים - החיות האלקית מוסתרת יותר. וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה, -
כלומר, ההשתלשלות והירידה המדורגת של העולמות, מעולם לעולם, מתבטאת במדת ההסתרה שלהם, על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך, -
ככל שרבים הלבושים וההסתרה גדלה - כך גדלה הירידה, עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש, -
העולם הזה הוא ''גשמי'' - שלכן לא נראית בו כלל האמת שהחיות האלקית מחיה כל דבר, ונוסף לכך הוא גם ''חומרי'', שלכן נראה גם השקר כאמת, והוא
- העולם הזה, התחתון במדרגה, -
בין כל העולמות, שאין תחתון למטה ממנו, בענין הסתר אורו יתברך וחשך כפול ומכפל, -
אין עולם שבו האור כל כך מוסתר כמו שהדבר בעולם הזה, עד שהוא -
עולם הזה, מלא קליפות וסטרא אחרא, שהן נגד ה' ממש, לומר: "אני ואפסי עוד". -
הקליפות אומרות על עצמן שהן הן המציאות הבלעדית ומלבדן - אפס. מכל האמור מובן, שהמשמעות של "בתחתונים", היא - העולם-הזה, בהיותו התחתון ביותר במדריגה. מעתה, כיוון שקיימת השתלשלות אחת של עולמות עליונים ותחתונים, יש מקום לדון, אלו מהם הם עיקר ותכלית ההשתלשלות: העולמות העליונים שבהם ישנו גילוי אלקות, ואילו העולמות התחתונים באים רק כדי להבליט מעלת העליונים, שכן, כשקיים חושך והעלם ניכרת אז מעלת האור והגילוי, או שהתכלית היא בעולמות התחתונים בהם אלקות בהעלם (אלא, שכדי שיווצרו עולמות תחתונים, היה צריך להיות סדר ההשתלשלות, והיבראותם המוקדמת של העולמות העליונים), אך כיוון שאין שום תכלית בהעלמת האור האלקי - הרי הכוונה היא להפוך את החושך וההעלם לאור וגילוי. - וזהו תוכן מאמר חכמינו ז"ל ש"נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים": שהתכלית היא שבכל העולמות התחתונים, בהם שורר חושך והעלם - יומשך אור וגילוי במדה מרובה יותר מאשר בעולמות העליונים, עד כדי שיוכלו להיות ל"דירה" לו יתברך - כפי שיוסבר להלן.
והנה, תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה - אינו בשביל עולמות העליונים, -
בהם ישנו גילוי אלקות, הואיל ולהם -
לעולמות העליונים מהווה הדבר ירידה מאור פניו יתברך, -
שכן, בהיותם עולם, מלשון העלם, אין האלקות בהתגלות גמורה בהם, כי אם על ידי אי אילו לבושים, והרי זו ירידה לגבי מה שהיה לפני בריאת עולמות אלה, שאז היתה אלקות בהתגלות גמורה - ואי אפשר, לכן, לומר שהתכלית היא בגילוי האלקות שבעולמות העליונים, מאחר שגילוי זה הינו העלם וירידה לגבי מה שהיה קודם, והתכלית היא הרי בגילוי האור ולא בהעלם ובירידת האור, אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון, -
וכל העולמות העליונים נבראו במגמה, שהאור האלקי ירד בהשתלשלות ממדריגה עליונה לתחתונה ממנה, עד להיווצרות עולם של חושך והעלם - עולם הזה - ודוקא העולם הזה הוא התכלית, מפני שכך עלה ברצונו יתברך, להיות נחת רוח לפניו יתברך, כד אתכפיא סטרא אחרא -
כשהסטרא אחרא נכפפת ונכנעת לקדושה, ואתהפך חשוכא לנהורא, -
וחושך הקליפות נהפך לאור של קדושה, שיאיר אור ה' אין סוף ברוך-הוא במקום החשך והסטרא אחרא של כל עולם הזה כולו, ביתר שאת ויתר עז -
ביתר עליונות וביתר חוזק, ויתרון אור מן החשך, -
כשהחושך עצמו נהפך לאור, באה מכך מעלה נוספת באור. כלומר: האור מאיר בעולם הזה ביתר תוקף, מהארתו בעולמות עליונים, -
מאשר הארת האור האלקי בעולמות העליונים, שמאיר שם על ידי לבושים והסתר פנים, -
שגם בעולמות העליונים ההארה היא על ידי לבושים, שפנימיות האור מסתתרת, המסתירים ומעלימים -
הלבושים והסתר פנים מעלימים ומסתירים על אור-אין-סוף ברוך-הוא שלא יבטלו -
העולמות, במציאות. -
שכן, אם האור היה מאיר בלי לבושים, היו העולמות בטלים במציאות. נמצא שבעולמות העליונים אין אור אין סוף מאיר כמו שהוא; ואילו בעולם הזה יאיר האור כמו שהוא בלי לבושים באמצעות הכנעת הסטרא אחרא, כאמור. ברם, הדבר טעון הסברה: מאחר שאף העולמות הרוחניים והעליונים יותר אינם יכולים לקבל את האור רק על ידי לבושים, כיצד, איפוא, יוכלו לקבל את האור בעולם הזה בלי לבושים?! - את זה מסביר רבנו הזקן בהמשך הדברים, שלשם כך נתן הקב"ה את התורה, הנותנת כוח לקבל את אור אין סוף כמו שהוא, ועם זאת לא להיות בטל במציאות:
ולזה -
ולכן, נתן הקדוש-ברוך-הוא לישראל את התורה, שנקראת עוז וכח, -
והיא הנותנת כוח לקבל את גילוי אור אין סוף בלי לבושים, וכמאמר רז"ל שהקדוש-ברוך-הוא נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא, -
ולשם מה, ומהי פעולתו של כוח זה? - כדי שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה', הנגלה לעתיד בלי שום לבוש, כדכתיב: -
כמו שכתוב: "ולא יכנף עוד מוריך [פרוש, שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש], -
שהקב"ה לא "יתכסה" עוד, שכן, ישנו פירוש המפרש את כוונת הפסוק על אי-עצירת גשמים, ולכן מפסיק רבנו הזקן באמצע הפסוק ומפרשו כפירוש רש"י, שהקב"ה לא יכסה את עצמו בכנף ובלבוש - ולאחר מכן הוא ממשיך בסיום הפסוק: והיו עיניך רואות את מוריך", -
את הקב''ה; וכתיב: "כי עין בעין יראו וגו'", -
העין שלמטה תראה את העין שלמעלה, כלומר: יראו בפועל את ההתגלות של אור הוי'; וכתיב: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו', כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'". -
את אור ה' שיאיר לעתיד לבוא בלי שום לבוש, יוכלו לקבל על ידי התורה שלומדים עתה. ורבנו הזקן מסיים את מה שאמר קודם: שתכלית כל העולמות היא העולם הזה, במקום החושך והקליפות דוקא. שעל ידי עבודה נשברת הסטרא אחרא והחושך נהפך לאור. ועל ידי כך יאיר בעולם הזה אור גדול בהרבה מאשר בעולמות העליונים. ברם, גילוי אור כזה בעולם הזה, יאיר הרי רק לעתיד לבוא, ואילו כעת האור הוא בהעלם - על כך אומר רבנו הזקן להלן, שימות המשיח וזמן תחית המתים הוא, אכן, כל התכלית והשלימות של בריאת העולם הזה: ונודע, שימות המשיח, ובפרט כשיחיו המתים, הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה, שלכך נברא מתחילתו. -
שיהיה כמו בימות המשיח ותחיית המתים. * (וקבלת שכר -
עבור העבודה שבעולם הזה, עקרו באלף השביעי, -
שכן, לכאורה ימות המשיח ותחיית המתים הם הזמן של קבלת שכר, ולא הזמן כשהעולם הוא כך מצד תכלית בריאתו - לכן מעיר רבנו הזקן, שעיקר קבלת השכר הוא באלף השביעי, ועד אז נוצרת בעיקר בעולם התכלית והשלימות של בריאתו, כמו שכתוב בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל):
לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת
ר' יוסף ב"ר זאב הלוי ע"ה וויינבערג
